משרד הפנים/מינהל האוכלוסין נ' גבריוט ברקאת(עציר)

1.ערעור המדינה (משרד הפנים – רשות האוכלוסין וההגירה) על החלטת בית-הדין לביקורת משמורת (כב' הדיין דביר פלג) מיום 18.11.15 לפיה החליט, לפנים משורת הדין, לקצר משך שהייתו של המשיב במשמורת מ – 45 ימים ל – 10 ימים.

רקע

2.המשיב, נתין אריתריאה, הסתנן לישראל במרץ 2008, הוצאו כנגדו צווי הרחקה ומשמורת באפריל 2008, וביום 28.5.08 שוחרר ממשמורת וקיבל רשיון ישיבה זמני לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952 [להלן: חוק הכניסה], שהתחדש מעת לעת.

3.רשיונו של המשיב היה בתוקף עד ליום 29.1.15, ומאז, במשך כעשרה חודשים לא התייצב המשיב בלשכת המשיב לצורך חידוש רשיונו.

4.ביום 15.11.15 התייצב המשיב במתקן האכיפה בבני-ברק וביקש לחדש את רשיונו. במסגרת השימוע שנערך לו בהתאם לסעיף 32כ(ג) לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד – 1954 [להלן: החוק למניעת הסתננות] בנוכחותו ובנוכחות באת-כוחו, הודה המשיב כי ידע במשך כל התקופה כי רשיונו אינו בתוקף, טען כי רשיונו אבד וכי לא ידע כיצד היה עליו לפעול על-מנת לחדשו. עוד טען, כי היה חולה (סובל מכאבי גב) וכי פחד לפנות למשרד הפנים מחשש שייעצר. המשיב מסר, כי יש לו בת-זוג, נתינה אתיופית, מזה תשעה חודשים, המצויה בחודש השני להריונה, ואף הציג תעודת נישואין מיום 17.10.15. באת-כוחו הוסיפה, כי השמתו במשמורת תפגע באשתו שתיוותר ללא פרנסה.

5.לאחר השימוע ניתנה החלטתו המפורטת של ממונה ביקורת גבולות [להלן: הממונה], אשר התייחס לכל טענות המשיב. קבע הוא, כי המשיב לא עשה את המאמצים הנדרשים על-מנת לחדש את רשיונו תוך 30 יום, וכי לאחר שהות כה ממושכת בישראל היה עליו לדעת כי לרשותו עומד מתקן אכיפה בבני-ברק לצורך חידוש הרשיון. את חששותיו של המשיב כינה הממונה כהערכות בלבד, ובאשר למצבו הרפואי צוין כי לא הוצג כל מסמך רפואי התומך בטענותיו.

6.באשר לזוגיות הנטענת – מעיון שערך הממונה בתיקה של בת-הזוג עולה, כי היא התייצבה ביום 10.11.15 לצורך חידוש רשיונה והצהירה כי אינה נשואה ואין לה ילדים. לכשעומת המשיב עם נתון זה מסר כי נהגה כך בעצתו.

7.בסופו של יום, לאחר שלא מצא כי מתקיימות לגבי המשיב עילות השחרור המנויות בחוק ההסתננות, קבע הממונה כי המשיב יושם במשמורת. עם זאת, על אף שסעיף 32כ(ג) לחוק ההסתננות קובע תקופת משמורת של 90 ימים בגין אי-חידוש רשיון משך תקופה העולה על 120 ימים, על רקע כל טענותיו של המשיב והעובדה כי החליט בסופו של יום להתייצב ולחדש את רשיונו, הוחלט להורות על העברתו למשמורת לתקופה של 45 ימים בלבד – כמחצית מהתקופה הקבועה בחוק.

ההחלטה נושא הערעור