משרד הפנים נ' מאליג(עציר)

1.ערעור המדינה על החלטתו של בית-הדין לביקורת משמורת (כב' הדיין דביר פלג) מיום 30.4.15, במסגרתה שוחררה המשיבה ממשמורת בתנאים כספיים תוך מתן אפשרות להסדרת מעמדה עד ליום 2.8.15.

רקע

2.המשיבה, נתינת הפילפינים, נכנסה לישראל באשרת עבודה מסוג ב/1 בתחום הסיעוד בשנת 2000. מעסיקתה האחרונה של המשיבה נפטרה ביום 7.3.05 ולמעשה מאז, במהלך כ- 10 שנים, שוהה המשיבה ללא אשרה בישראל.

3.בשנת 2009 פנתה המשיבה יחד עם מר מאיר דהאן, אזרח ישראלי, למערער להתחיל בהליך חיים משותפים. ביום 23.2.09 נתבקשו להמציא מסמכים בתוך 30 יום, הכוללים תעודת רווקות, תעודת יושר ותעודת לידה. מסמכים אלה לא הומצאו עד היום - ובזמנו, משלא הומצאו המסמכים כאמור, התיק במשרדי המערער נסגר בשנת 2010.

4.ביום 21.4.15 הגיעו פקחי המערער לביתו של בן הזוג הנטען, מר דהאן, אשר מסר כי המשיבה אינה בבית והוא אינו יודע מקום הימצאה. ביום 27.4.15 הגיעו פקחי המערער בשנית והמשיבה עוכבה.

5.במסגרת שמיעת טענות לפני הממונה על ביקורת הגבולות מסרה המשיבה, כי היא אם ל- 6 ילדים בארצה, הגיעה ארצה כדי לעבוד בסיעוד, הכירה את מר דהאן בשנת 2005 וכי הוא "חבר לחיים". לטענתה לא שבה לארצה שכן "מאיר חולה ויש לו לחץ דם ". המשיבה טענה כי אין לה משפחה בישראל וכי היא מעוניינת לחזור לארצה אבל "לא עכשיו". יצויין כבר כי במעמד זה לא טענה דבר לעניין רצונה להסדיר מעמדה מכח החיים משותפים עם בן הזוג הנטען (ראו: נספח 3 להודעת הערעור).

כנגד המשיבה הוצא צו משמורת ביום 27.4.15 וצו הרחקה ביום 28.4.15.

6.ביום 28.4.15 הגיש עו"ד לנקרי בקשה דחופה לשחרור המשיבה ממשמורת. כל שנטען בבקשה הוא כי המשיבה ניסתה להשיג את המסמכים במהלך השנים אולם ללא הצלחה וכי שחרורה ממשמורת מתבקש על מנת לאפשר לה לטפל בהסדרת מעמדה וליתן לה "היתר זמני" עד לתום הטיפול בבקשה. יצוין כי לבקשה צורף "הסכם חיים משותפים" שבו מופיע מועד ה-8.3.10 כמועד עריכה וחתימה. עם זאת, בגוף ההסכם נרשם כי הצדדים מתגוררים מזה כ-10 שנים תחת קורת גג אחת החל מסוף שנת 2005 עד מאי 2015 ועד בכלל.

7.לדיון שנקבע בבית הדין לביקורת משמורת ביום 29.4.15 לא התייצב מר דהאן. ביום 30.4.15 נערך דיון בבית הדין לביקורת משמורת. מסיבה לא ברורה, ובצעד חריג ביותר, איפשר בית הדין, אשר אמור להכריע בשאלת המשמורת ולא בשאלת המעמד, את חקירתו של מר דהאן. לאחר חקירה ארוכה, ניתנה ההחלטה נושא הערעור בה נקבע כי מתקיימים בעניינה של המשיבה טעמים הומניטריים מיוחדים. בית הדין קבע עוד, כי המשיבה ומר דהאן הינם בני זוג ויש לשחררה על מנת להקל על חייו ה"לא קלים" של מר דהאן כאשר "המוחזקת הינה כל עולמו". כאמור בית הדין קבע בנוסף, כי המשיבה תסדיר מעמדה בתחומי מדינת ישראל עד ולא יאוחר מיום 2.8.15. את החלטתו חתם במילים אלו: "מאחל למוחזקת ולבן זוגה מר מאיר דהאן, בריאות טובה וכל טוב" (ראו סעיף 11 להחלטה).

טיעוני ב"כ המערער