ש.ג. ואח' נ' ש.ש. ואח'

התובעת נפגעה בתאונת דרכים בהיותה קטינה. עניינו של פסק הדין בפיצוי המגיע לתובעת בגין נזקי הגוף שנגרמו לה בתאונה, בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1985 (להלן: "חוק הפיצויים").

העובדות וטענות הצדדים בתמצית

1. בתאריך 8/02/08 נפגעה התובעת, ילידת 1991, בתאונת דרכים שעה שישבה כנוסעת ברכב. התובעת נפגעה פגיעה רב מערכתית ובין היתר נגרמו לה שברים בשתי הלסתות.

   מומחים שמונו מטעם בית המשפט, בתחומים נוירולוגיה, פסיכיאטריה ופה ולסת קבעו נכות משוקללת בשיעור של 46%.

2. הנתבע 1, הוא נהג הרכב בו נסעה התובעת והנתבעת-2 (להלן: "הנתבעת"), הינה חברת הביטוח שביטחה את הרכב.

   הנתבעת עוררה בתחילת ההליך טענה בעניין הכיסוי הביטוחי ולפיכך התביעה הוגשה במקורה גם נגד קרנית וגורמים נוספים.

   בנסיבות בהן נטען להעדר כיסוי ביטוחי ושעה שהיה מדובר בתאונה בה נפגעו מספר אנשים נדונה תחילה שאלת הכיסוי הביטוחי בתביעה זו במאוחד עם שלוש תביעות נוספות של נוסעות ברכב שגם הן נפגעו בתאונה.

3. התיק התנהל מתחילתו לפני כב' השופטת אורנה לוי, ובהחלטה מיום 16/7/13, החליטה כב' השופטת לוי, כי הכיסוי הביטוחי עומד בעינו, למצער בעניינן של הנוסעות ברכב ומשכך נותר להכריע במסגרת פסק הדין כאן אך בעניין הנזק. התיק הועבר לטיפולי בחודש אפריל 2014. לאחר שהתקבלו חוות הדעת הרפואיות בעניינה של התובעת ושעה שניסיון לפשר בין הצדדים כשל, הגישו הצדדים ראיותיהם לעניין הנזק.

4. בישיבת ההוכחות שהתקיימה בתיק, נשמעה עדותה של התובעת. הנתבעת לא הביאה עדים מטעמה והסתפקה בחקירת התובעת והגשת תיק מוצגים.

5. הצדדים חלוקים מחלוקת רחבה ועמוקה בנוגע לפגיעה התפקודית שנגרמה לתובעת ושיעור הנזק שנגרם לה, בשים לב לגילה בעת התאונה וקורותיה מאז, כן חלוקים הצדדים בסוגיית ניכוי רעיוני של תגמולי המוסד לביטוח לאומי או הקפאת חלק מסכום הפיצוי עד להכרעה סופית שם.

   לנוכח יריעת המחלוקת בין הצדדים אדון תחילה במצבה הרפואי של התובעת מני אז התאונה, בפגיעה התפקודית שנגרמה לה ולבסוף בשיעור הנזק שנכון לפסוק בנסיבות תיק זה.

   הנכות הרפואית שנגרמה לתובעת