סרחאן נ' אבו סרייה

פרשנות הסכם שניתן לו תוקף של פסק דין.

התביעה

1.תביעה לסעד הצהרתי, לפיו בהתאם לפסק דין שניתן, חיוב המבקש לשאת בתשלומים חודשיים בסך של 1,500 ₪ לטובת המשיב, הוא חיוב מותנה. וככזה, החיוב לא ניתן לאכיפה, כל עוד אין המשיב ממלא אחר התחייבויותיו הנוגעות להשלמת הליכי התכנון באשר לבניית יחידת דיור בקומה השלישית של בניין הממוקם בחלק המערבי של מקרקעין הידועים כחלק מחלקה 138, גוש 30614, פסגת זאב ירושלים.

בנוסף, התבקש להצהיר שהמשיב מנוע מביצוע הליכי גביה כנגד המבקש ולהורות על בטול הליכי גבייה שננקטו בתיק ההוצאה לפועל.

2.הצדדים חתמו ביום 07.02.05 על הסכם קומבינציה לפיו המבקש יבצע בנייה בחלקה השייכת למשיב. הוסכם שזכויות הצדדים במבנה שייבנה יהיו שוות. מאחר שהיתר הבניה התיר בניית מבנה בן 3 קומות עם 5 יחידות דיור ועל מנת שיתאפשר לצדדים לקבל מספר דירות זהה, נחתם ביום 10.11.12 נספח להסכם ובו התחייב המבקש לנקוט שינוי תב"ע ולפעול לקבלת אחוזי בנייה מרביים. המשיב התחייב לחתום על ייפוי כח בלתי חוזר לטובת המבקש, בכפוף לביצוע ההתחייבויות המבקש.

המשיב הגיש תביעה קודמת לשם מניעת מכירת דירה בקומה השלישית וגם המבקש הגיש תביעה קודמת שעניינה מניעת שינוי במצב הזכויות.

בדיון שהתקיים ביום 04.07.13, הגיעו הצדדים להסכמה שניתן לה תוקף של החלטה, אך למעשה מדובר בפסק דין שסיים את ההליך.

וזה תוכן ההסכמה, כמפורט בפרוטוקול הדיון: "בהמלצת בית המשפט, מוסכם בינינו, מבלי להודות איש בטענות משנהו, ותוך שמירת זכותנו להעלות כל טענה בעניין הבעלות והחזקה כנגד כל הצדדים המעורבים, מוסכם כי עד לבניית הדירה הנוספת בבניין ג' בחלק המערבי של החלקה, ישלם מר מועתסם סרחאן באמצעות בא כוחו, למר דהוד אבו סירייה, באמצעות בא כוחו, סך של 1,500 ₪ מידי חודש, החל מתאריך 30/7/2013 ומידי 30 לכל חודש עוקב עבור החודש שקדם לו.

איחור בן 10 ימים לא ייחשב כהפרה לעניין הסכם זה.

עם בניית הדירה הנוספת ע"י מר מועתסם סרחאן, בהתאם להסכם ולנספח ומסירת החזקה בה במצב שלד לידי מר דהוד אבו סירייה, מוסכם כי הבעלות והחזקה הבלעדית בדירה נשוא התביעה תהיה בידי מר ת'אאר טוויל והחזקה והבעלות בדירה הנוספת תהיה בידי מר דהוד אבו סירייה.

הצדדים מתחייבים לשתף פעולה במילוי התחייבויותיהם על פי ההסכמים, לרבות כל מסמך הדרוש לצורך קידום תכנית הבנייה ולרבות כל פעולה הדרושה לשם השלמת הפרויקט.

כל צד יישא בהוצאותיו" (ת"א 57609-06-13 ת"א 56372-06-13;

ת"א 60894-06-13).

לטענת המבקש, הוא מילא חלקו אחר ההסכמות ואילו המשיב, אינו משתף פעולה ומונע את קידום התוכניות ואף נקט בהליכי הוצאה לפועל כנגד המבקש.