אוקובי זרילה נ' מדינת ישראל - משרד הפנים

כללי 

1.המערער הגיע לישראל ביום 7.2.16, עם דרכון גינאי, כחלק מקבוצת תיירים שהיתה אמורה לשהות בארץ למשך עשרה ימים. בתום התקופה האמורה הוא לא עזב את הארץ עם הקבוצה איתה הגיע והוא נשאר לשהות בישראל. בחודש אפריל 2006 נערך למערער שימוע על ידי אנשי המשיבה ולאחריו הוצאו נגדו צווי הרחקה ומשמורת והוא הושם במשמורת.

2.המערער טען בהזדמנויות שונות שהוא אמנם יליד גיניאה, אך הזיקות המרכזיות שלו הן למדינת חוף השנהב. במהלך השנים, משלחת מגיניאה ראיינה אותו וזיהתה אותו כאזרח המדינה, ומאידך, נציג קונסוליית חוף השנהב בדק את טענתו ולא מצא שהוא אזרח חוף השנהב.

3.במהלך השנים נעשו ניסיונות להרחיק את המערער מהארץ ובהזדמנות מסוימת הוא אף הוטס לאתיופיה במטרה לעלות שם על טיסת המשך לחוף השנהב. אולם, בהגיע המערער לאתיופיה הוא סירב לעלות על טיסת ההמשך והשלטונות שם דרשו שהוא יוחזר לישראל וכך היה.

4.על רקע נתונים אלה המערער הוגדר פעם אחר פעם כמי שאינו משתף פעולה עם הרחקתו מישראל, החזקתו במשמורת חזרה ואושרה, והוא היה במשמורת במשך כעשר שנים.

5.בתאריך 27.7.16, בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר-שבע קיבל את ערעור המערער על החלטות בית הדין לביקורת משמורת לדחות את בקשותיו לשחרור (עמ"נ 23811-06-16) והורה על שחרור המערער בתנאים שייקבעו על ידי בית הדין לביקורת משמורת ובהם "התחייבות המערער לשתף פעולה עם המשיבה, להסדיר את ענייניו כך שיוכל לצאת מהמדינה, ולצאת מהמדינה בהקדם האפשרי". בית המשפט ציין בפסק דינו, כי עם שחרור המערער, על המערער לדאוג להרחקתו מישראל בהקדם האפשרי וכי שחרור המערער הוא שחרור בערובה על כל המשתמע מכך.

6.מספר ימים לאחר מכן, בית הדין לביקורת משמורת קבע – בתיק מספר 1226799 - את תנאי השחרור של המערער כמפורט להלן –

"א.היעדר מניעה רפואית.

ב.המוחזק ישתף פעולה באופן מלא וכן עם המשיב, לשם קידום הרחקתו מתחומי מדינת ישראל, תוך שהוא מסדיר את ענייניו, מידית, לשם יציאה מתחומי מדינת ישראל ויוצא בפועל, מתחומי מדינת ישראל, עד ולא יאוחר מיום שני, 5 בספטמבר 2016.

ג.לא תינתן כל ארכה מעבר לתאריך הנזכר בסעיף 2ב. דלעיל.

ד.הפקדת ערבות במזומן או ערבות בנקאית בסך של 3,000 (שלושת אלפים) ₪.

ה.המוחזק יחתום על כתב התחייבות עצמית בסך של 10,000 (עשרת אלפים) ₪ וזאת לשם הבטחת קיום תנאי השחרור על ידו (להלן- "ההתחייבות העצמית").

ו.במידה ויפר המוחזק את תנאי השחרור בעניינו ויושב למשמורת, תנאי מקדים לבחינת בקשת שחרור מטעמו יהא קיום ההתחייבות העצמית.