מען אבו חאפיד נ' מדינת ישראל- רשות האוכלוסין וההגירה ואח'

בקשה לסעד זמני בערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית הדין לעררים בערר (ת"א) 1958-17 (כבוד הדיין דותן ברגמן) שניתן ביום 08.03.2017.

במסגרת פסק הדין, נדחה ערר המבקש לביטול צו ההרחקה אשר הוצא כנגדו.

1. המבקש יליד שנת 1994 אזרח ברזיל אשר נכנס למדינת ישראל עם משפחתו בתאריך 06.06.1997 באשרת תייר מסוג ב/2 לתקופה של שלושה חודשים והמשיך לשהות בשטחי הרשות גם לאחר פקיעת אשרה זו. למבקש אין היתר כניסה לשטחי הרשות או תעודת זהות פלסטינית.

2. בתאריך 20.02.2017 עצרו כוחות צה"ל את המבקש בשטחי הרשות בחשד לביצוע ירי לעבר כוחות צה"ל והוצאה נגדו פקודת מעצר.

3. ביום 22.02.2017 נערך שימוע על ידי ממונה ביקורת גבולות וביום 23.02.2017 הונפקו לו צווי הרחקה ומשמורת.

4. ביום 28.02.2017 הובא המבקש בפני בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין. בית הדין (כב' הדיין מרזוק) לא קיבל את טענת המבקש לפיה נשללה סמכות המשיב נוכח מעצרו של המבקש בתחומי הרשות. כמו כן, הוצגה פרפראזה של שירות הביטחון הכללי לפיה "הנדון עולה עדכנית כמי שמעורב בסחר ובאחזקת אמצעי לחימה, וכן בקידום פעילות טרור צבאית בשטח".

5. בימים אלו שוהה המבקש במשמורת בבית הסוהר גבעון.

    

   פסק דינו של בית הדין לעררים

6. בית הדין לעררים קיים דיון במעמד הצדדים בה שמע גם את דברי המבקש עצמו ובנוסף התקיים דיון במעמד צד אחד במסגרתו הוצג בפני בית הדין על ידי נציגי גורמי הבטחון החומר החסוי שעמד בבסיס הפרפראזה. נוכח החומר שהוצג, קבע בית הדין כי טענות גורמי הביטחון מעוגנות בראיות מנהליות מספקות.