נ.ע. נ' המוסד לבטוח לאומי

בקשת תובעת להעברת תביעה לבית המשפט המחוזי.

עובדות צריכות לעניין

1. המבקשת ילידת 1987, הגישה נגד המשיבה תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (להלן: חוק הפיצויים). המבקשת טוענת כי התאונה אירעה ביום 28/1/14 בעת שרכבה על אופנוע מבוטח על ידי המשיבה. היא פונתה לבית חולים עם פגיעות קשות ומאז עברה ניתוחים וטיפולים שונים.

2. מומחי בית המשפט אשר מונו לאחר הגשת התביעה, קבעו למבקשת נכויות רפואיות לא מבוטלות בתחומים הבאים: נוירולוגיה - 13% בגין הפרעות קשב וריכוז וכאבי ראש; א.א.ג. – 10% בגין הפרעה וסטיבולרית, בעקר סחרחורות; פה ולסת – 17% בגין שברים בלסת וירידת תחושה בשפה תחתונה; אורתופדיה – 20% בגין חבלה בשורש כף יד; פלסטיקה – 15% בגין צלקות בפנים ובברך; פסיכיאטריה – 10% בגין הפרעה פוסט טראומטית. סה"כ – נכות משוקללת בשיעור 60%.

3. אפילו נניח שחלק מהנכויות נעדרות השלכה תפקודית, מדובר בשיעור נכויות גבוה יחסית ובשילוב נכויות בעלות השלכות תפקודיות, שיש בו ללמד, לפחות בשלב זה, על פגיעה תפקודית משמעותית.

4. הבקשה הוגשה לאחר קבלת חוות הדעת העדכנית (שנייה) בתחום הפסיכיאטריה, לפני הגשת תחשיבי נזק ולפני קביעת התיק בפני שופט.

טענות הצדדים

5. לטענת המבקשת, בעת הגשת התביעה לא ידעה ולא יכולה הייתה לדעת את שיעור הנכות ופרטי מגבלותיה ואלה התבררו רק עתה, עם קבלת חוות הדעת האחרונה. המבקשת סבורה שסכום תביעתה עשוי לעלות על 2.5 מיליון ₪. לכן ובהתחשב בהלכת ספקטור (רע"א 2992/98 ספקטור נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ (3) 673 (1998)) ראוי להיענות לבקשתה, שתאפשר קיצור הליכים, חיסכון בהוצאות ותמנע אובדן זמן שיפוטי.

6. על אף שלטענתה עולה נכותה התפקודית על נכותה הרפואית, חישבה את נזקיה, בבחינת "חישוב התחלתי" בלבד, לפי נכות תפקודית בשיעור 60%, הגיעה לסכום של 2,482,400 ₪. לטענתה החלה לעבוד כמורה בשכר חודשי (ברוטו) של 7,600 ₪ וייגרמו לה הפסדים בין מפני שלא תוכל להתמיד בעבודתה ובין מפני שלא תוכל להתקדם למסלול ניהולי ולהשביח את שכרה. חישוב ההפסד לפי 60% משכרה כולל רכיב פנסיה, מסתכם ב - 1,321,200 ₪. לטענתה נזקקה ותיזקק לעזרת זולת מוגברת, לפחות פעמיים בשבוע, כאשר החישוב מסתכם ב - 926,000 ₪. עוד פירטה הוצאות שונות ונזק לא ממוני. גם אם הפריזה מעט בחישוב יש להיעתר לבקשה משיקולי צדק, שהרי אם תידחה בקשתה ויתברר שנזקה עולה על תקרת סמכותו של בית משפט שלום, ייגרם לה נזק בלתי הפיך. המשיבה לעומת זאת, לא תינזק אם תיעתר הבקשה.