מדינת ישראל נ' מארוקו

מבוא

1. בתאונת דרכים קטלנית קופחו חייו של (מ.פ.) ילד בן 13 (להלן: "המנוח"), באופן עצוב מאין כמוהו, כאשר ראשו נערף בתאונה.

   התאונה ארעה ביום בו ירד שלג באזור ירושלים וכתוצאה מכך נחסמו לתנועה כבישים ראשיים לירושלים וממנה. הנאשם שהינו נהג אוטובוס בחברת אגד, בחר לעשות דרכו לביתו עם האוטובוס ובמהלך הנסיעה, איבד שליטה על האוטובוס, סטה לנתיב הנסיעה הנגדי ופגע ברכב שחנה בצד הדרך על שולי הכביש.

   נוסעי הרכב, המנוח ואביו, אשר הבחינו באוטובוס מחליק במהירות לעברם, יצאו מרכבם כדי להימלט מפגיעת האוטובוס. המנוח, שיצא מהמושב שליד הנהג לעבר כיוון גדר הבטיחות, לא הספיק למלט עצמו מהמקום וכתוצאה מפגיעת האוטובוס ברכב, נגרמה לו פגיעה שכתוצאה ממנה נערף ראשו ונקבע מותו במקום.

2. כבר בראשית דברי אציין כי החלטתי להרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום לאחר שהגעתי למסקנה כי התאונה נגרמה עקב רשלנותו.

    

    

   האשמה ומהלך הדיון

3. כתב האישום מייחס לנאשם את העבירות הבאות:

   סטייה מנתיב הנסיעה, עבירה לפי תקנה 40 (א) לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1964 (להלן: "תקנות התעבורה") בצירוף סעיף 68 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א – 1961 (להלן: "פקודת התעבורה");

   נהיגה במהירות מסוכנת, עבירה לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה;

   גרימת נזק לאדם ולרכוש, עבירה לפי תקנה 21 בצירוף סעיף 68 לפקודת התעבורה;

   גרימת מוות בנהיגה רשלנית, עבירה לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה.

   על פי המתואר בכתב האישום, בתאריך 07.01.15 בסמוך לשעה 13:27, נהג הנאשם באוטובוס, כשהוא נוסע לבדו ללא נוסעים מביתר עילית לכיוון ביתו באלעד, דרך כביש 375.

   נטען בכתב האישום כי הנאשם נסע בדרך זו לביתו מאחר ונסגרו לתנועה הצירים המרכזיים עקב מזג האוויר הסוער באזור ירושלים בו ירד שלג.