אברהם כהן נ' מנהל הארנונה עיריית חיפה

1.המערער הינו הבעלים של מספר נכסים ברחוב שרה 12 בחיפה.

בגין נכסים אלה, חוייב המערער בתשלומי ארנונה בהתייחס לתקופות שלגביהן הוא סבר כי אין לחייבו בתשלום ארנונה.

אשר על כן, הגיש המערער השגה למנהל הארנונה באשר לחיובו, ומשזו לא נתקבלה, הגיש ערר לוועדת ערר לענייני ארנונה שליד עיריית חיפה.

2.מאחר והמדובר בשני נכסים נפרדים, בסיטואציות עובדתיות שונות ובהחלטות שונות של וועדת הערר, ניתנו על ידי כב' השופטת וילנר החלטות בתאריכים 9.10.16 ו- 10.10.16, כי בהתייחס לכל אחד מהנכסים ולכל אחת מהחלטות וועדת הערר, יוגש ערעור נפרד וכי אין מקום לדון במסגרת אותו ערעור, בשני ערעורים נפרדים.

3.הערעור בתיק עמ"נ 17724-12-16 מתייחס להחלטת וועדת הערר בערר 70/15 שעניינה נכס מספר 1068252 שהינו דירת שני חדרים, ברח' שרה 12 בחיפה ואשר לגביו חוייב המערער בתשלום ארנונה, בהתייחס לתקופה מ- 2.4.14, הגם שלטענתו של המערער בתקופה זו היה מחזיק אחר בנכס ועיריית חיפה קיבלה הודעה בצירוף חוזה באשר למחזיק בנכס.

הערעור בתיק עמ"נ 56998-03-16 מתייחס להחלטת וועדת הערר בערר 227/15 שעניינה נכס מספר 2015176 הנמצא בקומת קרקע (חנות), ברח' שרה 12 בחיפה.

בהתייחס לנכס זה, חויב המערער בתשלום ארנונה החל מ- 9.6.15 וזאת לאחר שעיריית חיפה קיבלה הודעה כי השוכר/המחזיק שלגביו דיווח המערער כי נחתם עימו חוזה שכירות בלתי מוגנת לגבי הנכס, אינו השוכר וכי חתימתו של שוכר זה זויפה.

להלן נדון בתשתית העובדתית הרלוונטית לערעורים בהתייחס לכל אחד מהנכסים בנפרד.

4.בטרם נדון בערעורים לגופם, נפרט את הוראות החוק הרלוונטיות על פיהן יש מקום לבחון את החיוב בארנונה בהתייחס לערעורים שלפנינו.