גריס רינאוי נ' מדינת ישראל

המבקש עתר להארכת מועד להישפט בגין תשעה דוחות תנועה שנרשמו כנגדו – מכוח בעלותו ברכב – בין התאריכים 28.9.12 ו – 23.4.13. המבקש טען כי לא קיבל את הדוחות ולא ידע עליהם עד קבלת הודעה ממרכז הגבייה בחודש אוגוסט 2015. לגופו של עניין טען המבקש כי לא הוא שנהג ברכב במועדים הרלוונטיים, אלא אביו, מר ג'מאל רינאווי.

המשיבה התנגדה לבקשה, טענה כי המבקש לא טרח לעדכן את כתובתו המלאה במשרד הפנים והכשיל בכך את משלוח הדוחות אליו. המשיבה טענה כי חלק מהדוחות לא נמסרו בגלל כתובת חסרה, אולם חלקם הוחזר בצירוף הערת הדואר "לא נדרש", אשר מהווים מסירה כדין.

בהתאם להחלטתי הוגשו לתיק תגובות מטעם רשות הרישוי ומרכז הגבייה.

ממסמכי רשות הרישוי עולה כי בעקבות הדוחות דנן נפסל רשיונו של המבקש עקב צבירת ניקוד. רשות הרישוי מסרה כי לנאשם נשלחו הזמנה לקורס נהיגה בסיסי בחודש יולי 2013, הזמנה לקורס מתקדם בחודש אוגוסט 2013, הודעת פסילה לשלושה חודשים בחודש ספטמבר 2013 והודעת פסילה לתשעה חודשים בחודש ינואר 2014.

בכל ההודעות דנן נכללו לפחות חלק מהדוחות הרלוונטיים לבקשה זו.

ממסמכי מרכז הגבייה עולה כי הדוחות הועברו לטיפול המרכז בשנת 2013. לנאשם נשלחו התראות לכתובתו המלאה הרשומה במרשם האוכלוסין – ת.ד. 7190, מגאר, אשר הוחזרו מאחר ולא נדרשו.

לאחר משלוח ההתראות הוטלו עיקולים על כלי רכבו של המבקשהחל בחודש דצמבר 2013, בחודש פברואר 2014 הוטל עיקול על חשבון הבנק שלו ובחודש מאי עיקול על משכורתו.

עוד עולה מהודעת מרכז הגבייה, כי בחודש ינואר 2014 פנה המבקש למרכז הגבייה וקיבל עדכון בדבר גובה החוב ודרכי הפעולה הפתוחות בפניו.

לאחר ששקלתי את כלל טענות הצדדים והמסמכים שהוגשו, החלטתי לדחות את הבקשה.