מדינת ישראל נ' עומר בשיר

כתב אישום ורקע

1.הנאשם הודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום שייחס לו שתי עבירות על חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, הסעת תושב זר השוהה שלא כדין – לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק והעסקת תושב זר שלא כדין – לפי סעיף 2(א)(2) לחוק הכניסה לישראל.

על פי כתב האישום, ביום 29/8/16 סמוך לשעה 06:30, הסיע הנאשם ברכבו מסוג סוזוקי, תושב השטחים, שבמועד הרלוונטי לכתב האישום לא היה ברשותו אישור כניסה או עבודה בשטח מדינת ישראל, מסכנין ועד כפר בוקעאתא שברמת הגולן, על מנת שיבצע עבורו עבודות בניית אבן בבית ספר. בשעה 19:30, במהלך פעילות משטרתית שגרתית, נמצא השב"ח כשהוא חוזר מיום עבודה באזור בית הספר בכפר בוקעאתא.

עוד עולה מכתב האישום, כי גם יום קודם לכן נכנס השב"ח לשטח המדינה, הנאשם אסף אותו והסיע אותו מאזור סכנין ועד לאזור בית הספר בכפר בוקעאתא, ועבד אצלו כל היום.

בכתב האישום צויין כי הנאשם היה מודע לכך שאין ברשותו של השב"ח היתר כניסה ושהייה בישראל כדין.

2.ביום 19/9/16, הגיעו הצדדים להסדר טיעון, לפיו הנאשם הודה והורשע, ונקבע כי בטרם הטיעונים לעונש, יוגש לגביו תסקיר של שרות המבחן שלא יחייב את הצדדים.

תסקיר שרות המבחן

3.על פי התסקיר מיום 16/2/17, הנאשם בן 29, נשוי ואב לילד בן שנתיים, אשתו עובדת סוציאלית בת 27, והם מתגוררים בסכנין. הנאשם סיים 10 שנות לימוד, ומאז עובד בתחום הבניין. לדברי הנאשם מאז שנת 2015 עבד כקבלן שיפוצים עצמאי והעסיק ארבעה עובדים.

נמסר כי מאבחון שנערך לנאשם עלה כי מדובר באדם מתפקד, שביצוע העבירות אינו מאפיין את התנהלותו בדרך כלל ואת חייו.

בהתייחסו לעבירה - מסר הנאשם כי לא ידע שהעסיק פועל ללא אישור שהייה כדין, והסביר כי הפועל טען בפניו כי הוא אכן מחזיק באישור כזה.

הנאשם מסר כי הוא מבין כי היה עליו לבדוק בצורה יותר אחראית אם הפועל מחזיק אישור שהייה כדין ואם לאו, וכי כיום הוא דואג להעסיק רק עובדים אותם הוא מכיר באופן אישי ויודע כי הינם תושבי המדינה.