רוחי חמדאן ואח' נ' מדינת ישראל

1.בפניי בקשה לפי סעיף 57ב לפקודת התעבורה להורות על ביטולה של הודעת איסור שימוש מנהלי ברכב מספר 9463518 (להלן: "הרכב") שניתנה ביום 31.3.17 על הרכב שבבעלותו של המבקש 2 בו נהג אחיו של המבקש, המבקש מספר 1 (להלן: "הנהג") על פי החשד כשהוא שיכור.

2.יצוין שכמות האלכוהול שהתגלתה בגופו של הנהג, כפי שעולה מחומר הראיות שמונח בפניי, היא 365 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף.

3.המבקש ציין כי הוא רוקח, עובד בראשל"צ ומתגורר בכפר יאנוח וזקוק לרכב לצורך הגעה מביתו למקום עבודתו והתנהלותו השגרתית. טען כי נתן את הרכב לאחיו לצורך הגעת האח לחתונה אליה הוזמן, כי במשפחתו אין הרגלים של שתיית אלכוהול וכי עשה כל שביכולתו למנוע ביצוע העבירה ע"י הנהג וכי הקצין טעה בשיקול דעתו בהחליטו על הפסילה.

4.ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה. טענה לקיומן של ראיות לכאורה וציינה כי הנהג הוא נהג חדש וכי המבקש לא עשה למנוע ביצוע העבירה על ידי הנהג כנדרש בחוק.

5.לאחר שעיינתי בחומר החקירה שהונח בפני אני סבורה כי קיימות בשלב זה ראיות לכאורה לכך שהנהג נהג ברכב כשהוא שיכור. הכוונה בין היתר לדוחות הפעולה, לפלטי הנשיפה, לדין וחשבון על בדיקת שיכרות באמצעות ינשוף, להודאתו של הנהג כי שתה כוס של בירה בטרם נהג ויתר הראיות בתיק.

6.אין חולק כי הנהג נהג בהסכמת המבקש וכאשר רכב המבקש היה ברשותו כדין. הנהג הוא אחיו של המבקש ומכאן שהזיקה בין הנהג לבין בעל הרכב היא זיקה משפחתית קרובה. בבקשה או בטיעוניו לא התרשמתי כי המבקש עשה כל שביכולתו על מנת למנוע את ביצוע העבירה ברכב ועל כן אינו עומד בתנאי סעיף 57ב' לפקודה.הטענה כי מי שנוהג ברכב אינו נוהג לשתות כאשר הרכב ניתן לצורך נסיעה לחתונה וכי מדובר במשפחה נורמטיבית אין בה כדי להוות אזהרה כדין במכלול הנסיבות כאן וגם בשים לב לכך כי הנהג ברכב הוא נהג חדש.

7.עבירה של נהיגה בשכרות היא עבירה חמורה אשר תוצאותיה יכולות להיות הרות אסון הן לנהג עצמו והן למשתמשי הדרך האחרים ויש לעשות הכל כדי להרחיק נהגים מסוכנים כאלה מהכביש.

8.אין מחלוקת שההחלטה המנהלית גורמת למבקש אי נוחות בהתנהלותו היומיומית וההגעה לעבודתו, אלא שהמחוקק, באפשרו הסנקציה של איסור שימוש מנהלי ברכב גם כאשר מי שביצע את העבירה אינו הבעלים של הרכב, נתן דעתו על כך כי מעצם איסור השימוש המנהלי ברכב יכול ויפגעו אנשים נוספים מלבד מבצע העבירה ובכל זאת קבע הסדר זה לצורך הרתעה.

9. כמו כן עיינתי בשימוע שנערך למבקש, טענותיו נרשמו וההחלטה נומקה כך שלא מצאתי כי נפל בו פגם. עיינתי גם בפסק הדין אליו הפנו שני הצדדים.

10. העולה מכל האמור לעיל הוא כי לא מצאתי לנכון לבטל או לקצר את תקופת איסור השימוש המנהלי ברכב ומכאן שהחלטתי לדחות את הבקשה.

מודעת זכות ערעור בחוק.

מזכירות בית המשפט תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ג ניסן תשע"ז, 09 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: