ימנה בהטה נ' רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול, היחידה המשפטית, משרד הפנים.

לפניי בקשה לסעד זמני בערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית הדין לעררים בערר (ת"א) 2553-16 (כבוד הדיין ברגמן) שניתן ביום 09/02/2017.

במסגרת פסק הדין, נדחה ערר המבקש לביטול "הוראת השהייה" שניתנה למבקש וחידוש רישיון הישיבה.

תמצית העובדות:

1. המבקש הינו אזרח אריתראה, יליד 1970, אשר הסתנן למדינת ישראל בשנת 2010.

2. ביום 10.08.2010 ניתן למבקש רישיון לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל.

3. ביום 17.09.2015 הוצא למבקש זימון לשימוע טרם הוצאת הוראת שהייה ליום 22.10.2015.

4. ביום 22.10.2015 בתום השימוע הוחלט שלא להפנות את המבקש למרכז השהייה בשלב זה אלא ליתן לו רישיון שהייה זמני עד ליום 18.11.2015 עד לקבלת החלטה סופית בעניינו.

5. ביום 19.06.2016 בתום השימוע הנוסף הוחלט שלא ליתן הוראת שהייה אלא להעביר את ענייניו לבחינת הגורם הרפואי המקצועי במשרד הבריאות.

6. ביום 10.07.2016 ניתנה חוות דעת הגורם הרפואי המקצועי במשרד הבריאות לפיה אין מניעה רפואית לשהותו של המבקש במרכז השהייה חולות.

7. ביום 17.07.2016 נערך למבקש שימוע נוסף ובתום השימוע ניתנה החלטת ממונה ביקורת הגבולות לפיה המבקש יופנה למרכז השהייה, למשך 12 חודשים. נקבע כי עליו להתייצב במרכז השהייה ביום 03.08.2016.