Kandedura Arac נ' משרד הפנים- מנהל האכיפה וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה

1. בפניי בקשה לצו ביניים, שעניינה, בעיקר, עיכוב הרחקתו של המבקש 2 ממדינת ישראל, ועיכוב יציאתו ממנה, עד להכרעה בערעור שבכותרת.

2. דין הבקשה להידחות. יש ממש בטענת המשיבה, כי סיכויי ההליך קלושים. חוות הדעת עליה נסמכים המבקשים מעוררת קושי. לכאורה קיים פער בינה ובין דרישות הדין לקבלת בקשת המבקשים כי יותר למבקש 1 להעסיק את המבקש 2 כעובד זר בענף הסיעוד. בהקשר זה, לכאורה לא עולה מחוות הדעת כי מתקיים היסוד של פגיעה קשה במבקש 1 אם בקשתו לא תיענה. גם התשתית עליה נסמכת חוות הדעת, בכל הנוגע לטיב ומידת ההיכרות עם המבקשים, מעוררת לכאורה קשיים של ממש. אף הטיעון, כאילו חרגה הוועדה ההומניטרית מסמכותה, עת הביאה בחשבון שיקוליה את התנהלותו של המבקש 2 אשר עושה דין לעצמו, משך זמן רב, בשהייתו שלא כחוק בתחומי מדינת ישראל, אינו אוצר בחובו עוצמה של ממש בנסיבות העניין (וראו להלן). לכל אלה יש לצרף את משך שהייתו של המבקש 2 במדינת ישראל עד עתה (כתשע שנים ויותר), אשר אף היא עומדת לו לרועץ, בשים לב לסעיף ו(1)(א) להוראות הנוהל החלות על עבודתה של הוועדה ההומניטרית.

3. יש גם ממש בטענות המשיב, כי התנהלותו של המבקש 2 מצביעה על חוסר ניקיון כפיים ממשי. עולה, כי מבקש זה שוהה שלא כדין בתחומי מדינת ישראל מזה יותר משנה, ומסכל את הניסיונות להרחיקו ממנה, והכול חרף הליכים שונים שנוהלו בעניינו, הן בבית הדין למשמורת, הן בבית הדין לעררים, הן בבית המשפט לעניינים מנהליים, אשר דחו פעם אחר פעם את טענותיו. למעשה, די בכך כדי להביא לדחיית הבקשה.

4. בכל הנוגע לשיקולי מאזן הנוחות. משך ההיכרות בין המבקשים לא היה ארוך. הוא אינו מבסס טענה בעלת משקל להסתמכות של המבקש 1 על שירותיו של מבקש 2. גם לא הונחה תשתית ממשית לטיעון לפיו אין אופציות טיפוליות למבקש 1 זולת המבקש 2, או כי נעשו פעולות ממשיות מצד מבקש 1 לאתר מטפל אחר. בנסיבות העניין, אף עולה כי מזה יותר משלושה חודשים, המבקש 2 נמצא במשמורת, וממילא אינו מסייע למבקש 1. על רקע תמונת ההליכים הקודמים בעניינו של המבקש 2, אף עולים סימני שאלה ביחס לעצם הטענה כי המבקש 2 טיפל בפועל במבקש 1 פרק זמן של כחודש. לא הונחה תשתית המלמדת כי למבקש 2 כישורים טיפוליים מיוחדים, הנדרשים דווקא בעניינו של מבקש 1. אוסיף, כי המבקש 2 יכול לנהל את ההליך בעניינו כאשר אינו שוהה בתחומי מדינת ישראל. נוכח מכלול עובדות אלה יוצא, כי היענות לבקשה אינה נדרשת על מנת למנוע נזק חמור או בלתי הפיך למבקשים, או למי מהם. מנגד, בנסיבות המתוארות לעיל, השארתו של המבקש 2 בתחומי מדינת ישראל כרוכה בפגיעה של ממש באינטרס הציבורי.

5. התוצאה של כל האמור היא, כי חרף התמונה בדבר מצוקה בלתי מבוטלת של המבקש 1, אשר כשלעצמה מעוררת אהדה, הבקשה נדחית. לא בלי היסוס, ובשל נסיבותיו האישיות של המבקש 1, כמו גם מעמדו של המבקש 2 כעובד זר הניצב בפני הרחקה ממדינת ישראל, אמנע מעשיית צו להוצאות בבקשה זו.

ניתנה היום, ו' ניסן תשע"ז, 02 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: