מדינת ישראל נ' א. י.

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בכתבי אישום מצורפים כדלהלן:

1.בת.פ. 45875-07-14 בעבירה של תקיפת בן זוג לפי סעיף 382 (ב) לחוק העונשין תשל"ז – 1977 (להלן: "החוק"), ובעבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק.

2.בפל"א 378281/2016 בעבירה של שימוש בכח או באיומים למנוע מעצר לפי סעיף 47 (א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח משולב] תשכ"ט – 1969 (להלן: "הפקודה").

3.בפל"א 536325/2015 בעבירה של תגרה במקום ציבורי לפי סעיף 191 לחוק.

הנאשמת הודתה בהזדמנות הראשונה וחסכה זמן שיפוטי יקר.

העבירות נשוא כתבי האישום שצורפו בוצעו בין השנים 2013 עד 2016.

לנאשמת גיליון הרשעות הכולל עבירות של התנהגות פרועה במקום ציבור, העלבת עובד ציבור, תקיפה ושוד מזויין. יצויין כי העבירות הן משנת 2011.

כנגד הנאשמת תלוי ועומד מאסר מותנה בר הפעלה מת.פ. 18311-09-11  בן 8 חודשים וזאת מיום 20.3.13. התנאי הוא שהנאשמת לא תעבור במשך 3 שנים עבירה בניגוד לסעיפים 379 או 384 לחוק העונשין.

מדובר בנאשמת ילידת 1994 בת 23 שהופנתה להליכים בבית המשפט הקהילתי בחודש נובמבר 2015. הוכנה עבורה תוכנית שיקומית מפורטת על ידי שירות המבחן שהייתה אמורה לתת מענה למכלול הבעיות המורכבות שעימן היא מתמודדת. מדובר בהליכי שיקום בתחום המשפחתי, בתחום הכלכלי, בתחום הבריאותי. הנאשמת הביעה רצון להשתלב בהליכי הטיפול, הופנתה לבדיקות רפואיות ואף לסיוע המשפטי על מנת להעזר בעו"ד לטיפול בחובותיה.

מדובר בנאשמת שהתחייבה לשתף פעולה עם ההליכים, דא עקא שבמהלך התקופה בה הייתה הנאשמת משולבת בבית המשפט הקהילתי היא התקשתה להגיע למפגשים שנקבעו לה, התקשתה לשתף מעולמה הפנימי, התקשתה להגיע לדיונים בבית המשפט וזאת חרף העובדה שהצהירה הן בפני שירות המבחן והן בפני בית המשפט כי היא מעוניינת להמשיך את ההליכים בבית המשפט הקהילתי אך בסופו של דבר לא עלה בידה להתמיד ברציפות הנדרשת בתכנית.

אין ספק שנסיבותיה האישיות של הנאשמת אינן פשוטות והן מפורטות בהרחבה בתסקירי שירות המבחן.