מ' נ' המוסד לביטוח לאומי

האם ביום 17.09.13 אירע לתובע אירוע תאונתי חריג בעבודה, אשר הוביל לאוטם שריר הלב? זוהי הסוגיה בה עלי להכריע בתיק זה.

הרקע העובדתי

1. התובע יליד 12.04.57, נשוי ואב לשמונה ילדים, עבד בזמנים הרלוונטיים לכתב התביעה כנהג חלוקה מטעם מאפיית "מתוק כדבש" משנת 2009 ועד ליום 17.09.13, אז, לדבריו, ארע לו אירוע תאונתי חריג – מושא דיוננו.

2. לדבריו, באותו יום, חל ערב חג סוכות והייתה דרישה בלתי פוסקת לספק סחורה לחנויות, דבר שהצריך ממנו להעמיס ולפרוק מהמשאית כמות כפולה של מגשים וקרטונים כבדים. לטענתו, לקושי הפיסי נילווה גם לחץ נפשי מכך שהיה צריך לעמוד בזמנים בשים לב לערב החג שעמד בפתח.

3. בסביבות השעה 15:00, חזר לדבריו למפעל על מנת להחזיר את כלי הרכב והרגיש לפתע שנשימתו נעצרה וכי הוא עומד להתעלף. לפיכך, עצר את הרכב באופן מידי, התקשר לבנו וזה הגיע והסיעו לביתו. כעבור יומיים פנה לבית החולים וולפסון, שם טופל במחלקה לטיפול נמרץ ואושפז מיום 19.09.13 ועד ליום 23.09.13. במהלך האשפוז הנ"ל, עבר צנתור, הושתל לו תומך (סטאנט) והוא נצטווה לנוח בביתו עד ליום 18.10.13 (סעיף 4 לתצהיר עדות ראשית).

4. התובע הוסיף שחווה לחץ יוצא דופן מהרגיל כי "בעל הבית עבד יום ולילה כדי לספק את הסחורה כי היו לו הרבה הזמנות והוא הלחיץ אותי כי הייתי חייב למלא אחר ההזמנות הללו בכמות כפולה מהרגיל ואני חושב שהוא לא תכנן נכון את הזמן שלו ולכן גם הלחיץ אותי" (סעיף 5 לתצהיר).

5. בעדותו בפניי, חזר התובע על גרסתו, לפיה הואיל ובאותו יום חל ערב סוכות, הלחץ היה גדול מהרגיל (עמ' 5 לפרוטוקול מול שורה 10).

6. הנתבע הכחיש כי מדובר באירוע תאונתי חריג והקדים וטען כי התובע לא הביא כל ראיה פוזיטיבית לכך שבכלל עבד באותו יום וכי הדבר צריך לפעול לרעתו, בהתאם להלכה הנוהגת בדבר בעל דין שנמנע מהבאת ראיה שעשויה לסייע לו. לאור התנגדותו של ב"כ התובע, ניתנה על ידי החלטה, ובה הוריתי כי חזית המחלוקת בין הצדדים לא תחרוג מהפלוגתאות שעליהן הוחלט בישיבת קדם המשפט.

7. ביחס לטענות בדבר אירוע תאונתי חריג, טען הנתבע כי מעיון במסמכים הרפואיים עולה התובע סבל לכל הפחות מחודש דצמבר 2011 ממה שהוגדר כ- BLACKOUTS וכי בפנייתו למיון לאחר האירוע הנטען, צוין מפיו כי מזה שבוע הוא סובל מכאבים בחזה, לא דיווח על החמרה במהלך אותו שבוע ולא ציין כי נדרש להזעיק את בנו על מנת שיחזיר אותו מהעבודה ובנוסף, סיפר על הליכה שביצע וכאבים שחש במהלכה (נת/3). לדברי הנתבע, מכל אותם תיאורים נפקד מקומה של הטענה לעניין קיומו של אירוע חריג.