תא"מ 198-12-15 גרוס נ' דיינרס קלוב ישראל בע'מ ואח'

בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי תל-אביב – יפו (כב' השופטת שרה דותן) בע"א 16482-11-16 מיום 19.1.2017 ניתן בזה פסק דין מתוקן

הכולל גם את הנושא שנשמט מפסק הדין המקורי. התוספת לפסק הדין מופיעה מסעיף 11 ואילך פסק דין מתוקן זה מחליף את פסק הדין הקודם.

1. לפניי תביעה בגין הפרה נטענת של הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ"ב-1982 (להלן: "חוק התקשורת"). התביעה הוגשה על סך של 75,000 ₪, ונוגעת למשלוח 44 הודעות דואר אלקטרוני ששוגרו בין 23.3.2014 ועד 5.11.2015.

2. אין מחלוקת בין הצדדים, כי כאשר ביקש התובע להנפיק לו כרטיס אשראי של הנתבעות, הוא חתם על טופס בקשה, ובו תנייה כדלקמן:

   "ידוע לי כי המידע האמור ישמר במאגרי המידע של Cal ו/או של גופים שיפעלו מטעם Cal ו/או במאגר המידע של המועדון אליו אצטרף (אם אצטרף), ואני מתיר ל Cal ו/או למועדון לעשות שימוש במאגר לצורך דיוור ישיר, אלא אם אודיע אחרת.[...]" (להלן: "תניית הדיוור הישיר")

3. התובע טוען, כי הסכמה זו, שאין הוא מתכחש לכך שחתם עליה, אינה עונה לדרישות הוראות סעיף 30א (ב) לחוק התקשורת, ועל כן לטענתו, משלוח ההודעות נעשה שלא כדין. עוד מלין התובע על כך שגם לאחר ששלח הודעות סירוב, כדרישת סעיף 30א (ד) לחוק התקשורת, לא הסירו הנתבעות את פרטיו מן המאגר, והוסיפו לשלוח אליו פניות.

4. מאחר שהמחלוקת העיקרית בין הצדדים היא משפטית, הסכימו הצדדים (בהמלצתי) להגיש סיכומים בכתב, וכך עשו. כעת באה העת להכריע.

5. השאלה הראשונה שיש להתייחס אליה נוגעת לשאלת תוקפה של תניית הדיוור הישיר, ולשאלה אם ניתן לראות בה הסכמה דרישת סעיף 30א (ב) לחוק. אני סבור כי התשובה לשאלה זו היא בחיוב, וכי הוראותיה של תניית הדיוור הישיר עומדות בדרישות חוק התקשורת, ואבאר.

6. סעיף 30א (ב) קובע, בין היתר כי:

   "לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת"