המ"ש 977-01-17 ימין נ' מדינת ישראל

בפני בקשה על פי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי[ נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 (להלן – החוק), שעניינה הארכת מועד להגשת בקשות להישפט בגין עבירות קנס שהנן ברירות משפט.

דו"ח מספר 90504297913

עובדות המקרה

ביום 22.3.15, נערכה כנגד רכב שהיה בחזקת המבקש הודעת תשלום הקנס שבנדון (להלן – הדו"ח) ועניינה, נהיגה במהירות מופרזת, עבירה על תקנה 54(א) לתקנות התעבורה. הדו"ח הוסב על שם המבקש ביום 31.5.15.

המבקש לא הגיש בקשה להישפט בגין הדו"ח האמור, תוך פרק הזמן שנקבע בסעיף 229(א) לחוק, אך שילם את הקנס ביום 19.9.16.

טיעוני הצדדים

היום, עותר המבקש להארכת מועד להגשת בקשה להישפט, מהטעם כי במועד העבירה, היה הרכב בחזקתו של אדם אחר, מר וקנין סימון, שתצהיר מטעמו צורף לבקשה.

המשיבה מתנגדת לבקשה, מהטעם כי הודעת תשלום הקנס נשלחה אל כתובתו הרשומה של המבקש, עוד ביום 10.6.15 והוחזרה בציון "לא נדרש", דהיינו, הומצאה כדין וכן, מהטעם כי הקנס שולם ובנסיבות אלה, הפכה הרשעת המבקש לחלוטה.

לטענת המשיבה, המבקש איחר בהגשת הבקשה להישפט, מבלי שהציג כל טעם המצדיק שיהוי זה ובשל כך, יש לדחות את הבקשה, תוך שהיא מפנה להחלטות במספר פסקי דין בסוגיה זו.

דו"ח מספר 90501185137

עובדות המקרה

ביום 5.2.13, נערכה כנגד רכב שהיה בחזקת המבקש הודעת תשלום הקנס שבנדון (להלן – הדו"ח) ועניינה, נהיגה במהירות מופרזת, עבירה על תקנה 54(א) לתקנות התעבורה. הדו"ח הוסב על שם המבקש ביום 6.5.13.

המבקש לא הגיש בקשה להישפט בגין הדו"ח האמור, תוך פרק הזמן שנקבע בסעיף 229(א) לחוק ולא שילם את הקנס.

טיעוני הצדדים

היום, עותר המבקש להארכת מועד להגשת בקשה להישפט, מהטעם כי במועד העבירה, הושכר הרכב למר יהושע שי והיה בחזקתו של אותו מחזיק לעיל, מר וקנין סימון.

המשיבה מתנגדת לבקשה, מהטעם כי הודעת תשלום הקנס נשלחה אל כתובתו הרשומה של המבקש, עוד ביום 10.6.15 והוחזרה בציון "לא נדרש", דהיינו, הומצאה כדין.

עוד טענה המשיבה, כי ההסבה על שם המבקש נעשתה כדין, על יסוד המסמכים שהומצאו לה, מהם עלה כי המבקש שכר את הרכב שבנדון.