עמ"נ 1186-12-16 MIHEL נ' מדינת ישראל

לפניי בקשה לסעד זמני בערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית הדין לעררים בערר (ת"א) 2446-16 (כבוד הדיינת באפי תם) בו נדחה עררו של המבקש על החלטת המשיב לדחות את בקשת המבקש למקלט מדיני בישראל על הסף (נספח "1" לבקשה).

תמצית העובדות

כעולה מפסק דינו של בית הדין לעררים ומכתבי הטענות, המבקש הינו נתין אוקראינה יליד 1971 אשר נכנס לישראל ביום 16.3.2016 באשרת תייר אשר תוקפה היה 7 ימים (אציין כי בתגובת המדינה נרשם כי התוקף היה עד ליום 20.3.2016).

ביום 29.5.2016, כחודשיים לאחר שפגה אשרתו, הגיש המבקש בקשה למקלט מדיני בישראל. ביום 21.6.2016 נערך למבקש ראיון וביום 26.6.2016 נדחתה הבקשה (נספחים "א"-"ו" לתגובה), לאחר שניתנה בעניינו של המבקש חוות דעת.

ביום 30.6.2016 נערך למבקש שימוע, בו נמסר לו מכתב התשובה בבקשתו למקלט מדיני, ובתום השימוע נמסרו למבקש צווי הרחקה ומשמורת (נספחים "ז"-"ח" לתגובה).

המבקש הגיש ערר לבית הדין לעררים וביום 16.11.2016 ניתן פסק דינו של בית הדין לעררים, אשר דחה את הערר (לאחר שביום 14.11.2016 התקיים דיון בערר).

פסק דינו של בית הדין לעררים

בית הדין לעררים קבע כי לא הונחה עילה להתערבות בהחלטת המשיב. בית הדין קבע כי בקשות מקלט הנסמכות השתמטות משירות צבאי, ללא קשר לרדיפה על רקע אחת מהעילות המנויות באמנת הפליטים, דינה סילוק על הסף.

במקרה דנן, בית הדין לעררים קבע כי החלטת המשיב לדחות את הבקשה מבוססת על ראיון ובחינה פרטנית עניינית אשר העלו כי הבקשה אינה מגלה עילה למקלט מדיני וקשורה אך ורק בחשש המבקש מהעמדה לדין בשל השתמטות מחובת גיוס כללית לצבא.

בנוסף, בית הדין לעררים קבע כי הניסיון של המבקש לשוות לאקט ההשתמטות מהצבא ציביון פוליטי כזה או אחר הינו מלאכותי ואינו מתיישב עם הדברים שכתב בכתב הערר, וכי ההשתמטות כשלעצמה אינה מקימה עילת מקלט עצמאית.