ת"א
בית משפט השלום קריות
|
401-11-15
05/01/2017
|
בפני סגן הנשיא:
ערן נווה
|
| - נגד - |
תובעת:
פלוני
|
נתבעת:
כלל חברה לביטוח בע"מ
|
| פסק דין |
בפני תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף.
מדובר בתאונת דרכים מיום 25.3.13 אין מחלוקת, כי מדובר בתאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים התשל"ה 1975 (להלן: "החוק").
הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק לפי סעיף 4 ג' לחוק.
התובעת ילידת 5.1.77 נפגעה כתוצאה מהתאונה לטענתה, בחלקי גוף שונים ובמיוחד בגב תחתון, ברגל שמאל ובשורש כף יד שמאל, דבר שהצריך גם טיפולי פיזיותרפיה.
התובעת טענה לנכות ובנסיבות אלה מונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט.
המומחה מונה על פי החלטה מפורטת מיום 4.5.16 לאחר שהנתבעת התנגדה למינוי וצויין במפורש בהחלטה: "בשכרו של המומחה תישא הנתבעת כמימון ביניים, אבל אם ייקבע 0% או העדר קשר סיבתי, אקזז קיזוז מלא את שכ"ט של המומחה מתוך סך הפיצויים שייפסק לתובעת בתיק זה".
המומחה שהתמנה היה האורתופד ד"ר שטארקר, הנ"ל נתן את חוות דעתו ב- 1.9.16. על פי חוות הדעת, לא נותרה לתובעת נכות צמיתה. בסעיף "סיכום הממצאים" הסביר ד"ר שטארקר כי אין קשר סיבתי רפואי בין הכאבים בשורש כף יד שמאל ובין התאונה, ולגבי כאבי הגב הסביר כי מדובר בכאבי גב מותני כרוניים החל משנת 2009.
לא נשלחו למומחה שאלות הבהרה והמומחה גם לא נקרא להעיד על חוות דעתו. המשמעות היא, לתובעת לא נותרה נכות בעקבות התאונה.
קראתי את עמדתו של ב"כ התובעת בעניין חוות הדעת המומחה מטעם בית המשפט ולא מצאתי כל הצדקה לקבל ולהכשיר את הטענות הנטענות בסעיף זה. אני דוחה את האמור לעיל.
בסיכומיה טוענת התובעת כי, יש לפצות אותה בגין הסכומים הבאים:
בראש הנזק הלא ממוני של כאב וסבל – את הסכום המקסימלי האפשרי בסך של – 17,000 ₪.
בגין עזרת צד ג' לעבר ולעתיד – 5,000 ₪.
בגין הוצאות נסיעה וניידות – 5,000 ₪.
בגין הוצאות לעבר ולעתיד – 10,000 ₪.