עמ"נ 4832-10-15 אמלסום זרי נ' רשות האוכלוסין וההגירה.

לפניי בקשה לפטור מערבון בערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית הדין לעררים בערר 1741-15 מיום 10.9.2015, ולחלופין, לקבוע ערבון נמוך ומינימלי ולאפשר למבקש פרק זמן ראוי על מנת לגייסו ולשלמו (להלן – "הבקשה לפטור").

לטענת המבקש, יש לפטור אותו משיקולי צדק בהתאם לתקנה 432 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן – "התקנות"), לאור זהותו, לאור אופי הזכות המונחת על כף המאזניים – זכות היסוד לחירות, ולאור סיכויי הערעור, שהינם טובים ביותר.

באשר למצבו הכלכלי, טוען המבקש כי הוא אמנם אוחז בעבודה קבועה כמנהל משמרת בסניף "ארומה", אך הוא עמל קשה לאורך השנים על מנת לפרנס את עצמו ולהרוויח את לחמו בכבוד, ובנוסף - אין לו רכוש, חשבון בנק או בני משפחה בישראל שיכולים לסייע לו בתשלום הערבון. באשר לייצוגו על-ידי עורך דין הוא טוען כי הוא הצליח במאמץ רב לחסוך ולשלם את שכר הטרחה, אותו הוא ישלם בתשלומים, וכך גם באשר לאגרת בית משפט. עוד ציין המבקש כי הוא ניהל הליכים קודמים, שהיו כרוכים בהשקעת משאבים כספיים מצדו.

עוד טוען המבקש, כי הערעור הוא על מנת למנוע את השמתו במתקן חולות, לאחר שנים רבות בהן שהה בישראל כדין ובאשרות תחת ההגנה הזמנית שמעניקה לו מדינת ישראל.

באשר לסיכויי הערעור, טוען המבקש כי אלה הם טובים מאוד, בהיות פסק הדין שגוי, המחייב החזרתו לבית הדין קמא על מנת שידון בכל הטענות בהן בית הדין לא דן – מתווה דסטה ויישומו ומלוא טענותיו שלו. עוד טוען, כי יש לקבל את הבקשה לפטור מערבון על מנת לאפשר למבקש את זכות היסוד של גישה לערכאות.

המשיב מתנגד לבקשה. לטענת המשיב, המבקש איננו עומד בתנאים ההכרחיים והמצטברים לקבלת פטור מן החובה להפקיד ערבון. המשיב טוען כי המבקש לא הוכיח את מצבו הכלכלי, מאחר ולא צירף לבקשתו כל מסמך אשר יש בו בכדי לפרוש בפני בית המשפט תמונה אודות מצבו הכלכלי. בנוסף, המשיב טוען כי המבקש מיוצג על-ידי עורך דין פרטי ואינו טורח להסביר כיצד ממומן ייצוגו.

עוד טוען המשיב, כי המבקש "מבקש לאחוז את החבל משני קצותיו" – מחד, מצהיר כי הוא משמש כאחראי משמרת בארומה מזה 7 שנים ואף שולח כסף למשפחתו לאריתריאה, כאשר אם ישהה במתקן חולות ייפגעו זכויותיו הכלכליות כעובד בעל ותק; ומנגד, אין לו מסמכים היכולים להעיד על הכנסותיו והצאותיו במסגרת חיי היום יום, או על הזכויות המגיעות לו.

בנוסף, טוען המשיב כי המבקש לא טרח לציין כמה הוא מרוויח או לצרף תלושי משכורת, ומנצל את אורך רוחו של בית המשפט כדי להגיש הליכי סרק, דוגמת הבר"ם שהגיש לבית המשפט העליון.

באשר לסיכויי ההצלחה בערעור, טוען המשיב כי אלה קלושים, משהחלטת בית הדין, ערכאה מקצועית, החליטה החלטה סבירה ומנומקת אשר התייחסה למכלול טענותיו של המערער ודחתה אותן, אחת לאחת, בהתבסס על החוק והפסיקה. כך גם, לאור ההחלטה החדשה של הרשות, אשר קבעה את משך השהייה של המערער עם התייצבותו במתקן חולות.

לטענת המשיב, המבקש עומד בקריטריונים הקבועים בחוק למניעת הסתננות להוצאת הוראת שהייה; טענותיו הן בעיקרן כלליות, הזהות לכל המסתננים אשר לגביהם הוצאו הוראות שהייה למתקן חולות; וכי נוכח פסק הדין בעניין דסטה, לא ניתן לקבל את הטענה לפיה הוראת ההתייצבות במתקן חולות, כשלעצמה, תסב נזק חמור שאינו בר תיקון למערער.

עוד טוען המשיב, כי עבודתו של המבקש, שלא הוכחה, מעידה על ההשתקעות בערים, אליה מתייחס בית המשפט בפסק הדין בעניין דסטה ושאותה החוק בא לעצור. בנוסף, המשיב טוען כי בקשותיו של המבקש להחיל מדיניות מפלה על מסתננים חדשים אין בה כל הגיון מאחר ומרבית המסתננים נכנסו לישראל עד לשנת 2012, וכי הערעור הוגש בשיהוי יחסי.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיב, החלטתי לדחות את הבקשה.