עמ"נ 4832-10-15 אמלסום זרי נ' רשות האוכלוסין וההגירה.

לפניי בקשה ל"עיכוב ביצוע פסק דין" שהינה למעשה בקשה לסעד זמני בערעור, בה מבוקש להורות שהמבקש לא יידרש להתייצב במתקן חולות, וכן לחדש את אשרתו הזמנית של המבקש, עד למתן פסק דין בערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית הדין לעררים בתל אביב (כבוד הדיין דותן ברגמן) מיום 10.9.2015 (ערר (ת"א) 1741-15) (להלן – "הבקשה") (נספח "2" לבקשה).

לשלמות התמונה אציין כי בפסק הדין נקבע כי על המבקש להתייצב במתקן חולות עד ליום 1.10.2015 (21 יום מיום 10.9.2015), וכי בהחלטה נוספת שניתנה על-ידי בית הדין לעררים ביום 29.9.2015 (נספח "17" לבקשה), נדחתה בקשת המבקש לעיכוב ביצוע פסק הדין מיום 10.9.2015 ונקבע בה כי על המבקש להתייצב במתקן חולות היום, יום 7.10.2015 בשעה 14:00 (להלן – "ההחלטה מיום 29.9.2015").

לאחר שעיינתי בבקשה ולאור המועד שבו הוגשה לא ראיתי לנכון להעניק צו ארעי במעמד צד אחד, וזאת מהטעמים שיפורטו להלן.

ראשית, המבקש הגיש את הערעור על פסק הדין ואת הבקשה דנן רק אמש, יום 6.10.2015, "בדקה התשעים", כיממה לפני שעליו להתייצב במתקן חולות.

במילים אחרות, המבקש השתהה כחודש ימים מאז מתן פסק הדין בעניינו, וכשבוע ימים מאז שניתנה החלטת בית הדין אשר הורתה על ארכה בעניינו, עד להגשת הערעור והבקשה לבית המשפט דכאן. זאת, חרף האמור בהחלטת בית הדין לעררים מיום 29.9.2015, בה ציין בית הדין לעררים כי ראוי היה להגיש את הערעור ואת הבקשה למתן סעד זמני "עובר לפגרת סוכות ולא בסמוך למועד האחרון שנקבע להתייצבות העורר במרכז השהייה" (סעיף 4 להחלטה).

בנוסף, הרי שבפרק הזמן שחלף מאז מתן פסק הדין, ניתנה למבקש שהות להתארגן ולעשות את כל הסידורים הנדרשים, בין היתר, ביחס להעסקתו כמנהל ואחראי משמרת בסניף "ארומה" חולון, טרם התייצבותו במתקן.

שנית, כפי שקבעה כבוד השופטת ברק ארז בעניין אהרון (בר"ם 5593/14 אהרון נ' משרד הפנים (פורסם בנבו, 26.8.2014) ובעניין Yamane (בר"ם 3832/14 Yamane נ' משרד הפנים), מתן צו ארעי על יסוד הבקשה בלבד ומבלי לקבל את תגובת המשיבה (היינו - במעמד צד אחד), יינתן במקרים שבהם "השהיית ההחלטה בבקשה עלולה לגרום נזק שאין לו תקנה או נזק חמור" (תקנה 9 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000).

במקרה דנן, לא עלה בידי המבקש לשכנעני, כי הימנעות ממתן הסעד הארעי תסב לו נזק חמור ובלתי הפיך, באופן המצדיק את מתן הסעד המבוקש טרם קבלת עמדת המשיבה, היינו במעמד צד אחד, שכן ניתן יהיה במידת הצורך ולאחר קבלת עמדת המשיבה, לקבל את הבקשה לסעד זמני בערעור ולשחרר את המבקש ממתקן חולות, וזאת, מבלי לחוות דעה בשלב זה באשר לסיכויי הערעור והבקשה להתקבל.

אציין, כי גם במקרים בהם דובר על הרחקה לחו"ל, דחה בית המשפט העליון בקשות לסעדים זמניים וקבע, לא אחת, כי הנזק הכרוך בדחיית בקשה למתן סעד זמני של מניעת הרחקה מהארץ אינו בלתי הפיך (ראו למשל: עע"ם 5047/13 שוטשוילי נ' משרד הפנים (פורסם בנבו, 27.8.2013); עע"ם 7864/14 כהן נ' שר הפנים (פורסם בנבו, 5.2.2015) והאסמכתאות המופיעות שם). הדברים יפים גם לענייננו, מקרה בו מדובר בהתייצבות במתקן המצוי בשטחי מדינת ישראל, כאשר ניתן יהיה, כאמור, לשחרר את המבקש מהמתקן.

אוסיף, כי בפסק דינו של בית הדין לעררים נקבע כי בסמוך לאחר התייצבותו של המבקש במתקן חולות, ולא יאוחר מ-30 יום מיום התייצבותו, ייערך לו שימוע לצורך קביעת משך הזמן בו יוטל עליו לשהות במתקן. בשימוע זה יוכל המבקש להשמיע את טענותיו וייבחנו נסיבותיו הפרטניות הספציפיות (בין היתר באשר לבקשת המקלט שהגיש המבקש ואשר, כעולה מפסק הדין, טרם נבחנה), ותנתן החלטה מנומקת בעניינו.

זאת ועוד. עסקינן בבקשה לסעד ארעי בערעור, אשר לא יינתן בנקל וודאי שלא במעמד צד אחד, לאחר שטענותיו של המבקש נשמעו, נדונו והוכרעו בפסק דין מפורט ומנומק של בית הדין לעררים.