ת"א 583-10-14 כיוף ואח' נ' עטשה ואח'

1.שקלתי מכלול טענות הצדדים ולא מצאתי ממש בבקשת נתבע 2 לפסילת חוות דעת מומחה בית המשפט.

2.בהתאם לפסק הדין אשר ניתן בערעור במסגרת הליך זה, פנה נתבע 2 למומחה בית המשפט, המהנדס והשמאי מר טובי פרי, בשתי שאלות הבהרה. המומחה השיב לאותן שאלות ובעקבות זאת הוגשה בקשה דנן לפסילת חוות דעתו.

3.בהתאם להלכה הפסוקה, אך במקרים נדירים יורה בית המשפט על פסילת חוות דעת מומחה שמונה מטעמו, וזאת כאשר עלול להיגרם למי מהצדדים עיוות דין או כאשר מומחה בית המשפט פעל בחוסר תום לב ובמשוא פנים (ראה רע"א 337/02 מזרחי נ. כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(4) 673, 678).

אקדים ואומר כי מקרה דנן אינו מגרד את קצה קצהו של המבחן לעיל.

4.להלן נוסח השאלה הראשונה אשר הופנתה למומחה בית המשפט:

"בחוות הדעת אשר ניתנה מטעמך נכתב כי שטח ההפקעה של הכביש הצפוני הינו 92 מ"ר כאשר בפועל שטח ההפקעה הינו 114 מ"ר, מה גרם להפרש השטח הנ"ל, למה הפרש המטרים הורד מאדמתו של מר. בט ולא משני הצדדים בחלקים שווים?" (ההדגשה אינה במקור – ר.ח.).

לשאלה לעיל השיב מומחה בית המשפט באומרו:

"בחוות דעתי לא נזכרה 'הפקעה' או 'שטח הפקעה הינו 114 מ"ר' כהגדרתך. אשר על כן השאלה אינה ברורה ואיני יכול להתייחס אליה".

ואכן, בחוות דעת מומחה בית המשפט אין זכר להפקעה או לשטח מופקע ולפיכך התשובה בהחלטה מתחייבת מנוסח השאלה. למעלה מהצורך, ככל והשאלה מכוונת לכביש אליו התייחס המומחה בסעיף 2.3 לחוות דעתו, הרי הדברים אינם עולים בהכרח מהשאלה.

5.בשאלת ההבהרה השנייה התבקש המומחה להביע עמדתו "האם ניתן לחלק את הקרקע כך שיהיה לשני הצדדים כביש גישה מהצד הדרומי של החלקה" ובתשובה מסר המומחה: "למיטב הבנתי אין כל היגיון לחלק את החלקה על פי הצעה זו. נא עיין בסעיפים 2.2, 2.3 בחוות דעתי המנמקים החלטתי זו".