תא"ק 658-04-15 בנק הפועלים בע"מ. נ' נדלר

1.בפניי בקשת רשות להגן מטעם הנתבעת. ענייננו בתביעה כספית ע"ס 77,464 ₪, בגין חוב של מר מרדכי מגדל (להלן: "החייב") שהתחיל לאחר שהחייב נטל הלוואה מהתובע ע"ס 50,000 ₪ בחודש 6/07. הנתבעת ערבה כערב מוגן לחובותיו של החייב כלפי התובע.

2.משלא עמד החייב בהתחייבותו, הגיש התובע נגדו תביעה כספית, קבל נגדו פק דין, ופתח נגדו בהליכי הוצל"פ בתיק 10-08264-09-4, אך לאחר שניתן נגד החייב צו כינוס ביום 5.11.14, הופסקו ההליכים נגדו. התובע טוען כי רשאי הוא לפעול נגד הנתבעת הערבה על פי סעיף 27(ב) לחוק הערבות, התשכ"ז-1967.

3.בבקשת הרשות להתגונן טענה הנתבעת מספר טענות, בין היתר כי התובע לא מילא את חובתו למצות את ההליכים נגד החייב טרם הוצא צו כינוס נגדו, וכי במשך כחמש שנים שקדמו לצו הכינוס לא פעל התובע כדין לגביית החוב מהחייב, לרבות מימוש הבית של החייב שנמכר בינתיים, או עיקול פיצויי הפיטורין שהוא קבל עובר לכינוס נכסיו. הנתבעת טוענת כי עבדה באותו מפעל בו עבד החייב, ומשם מקור ההיכרות ביניהם, וכי השתכר החייב הכנסה גבוהה יותר מהנתבעת, ולכן לא ברור לה כיצד לא מצא הבנק דרך לגבות ממנו את החוב במשך תקופה ארוכה, ומבקש כעת למצות את ההליכים נגדה. היא טענה בין היתר כי אינה עובדת, ומטפל באימה הקשישה והחולה, ואין לה הכנסות.

4.התקיים דיון בבקשה, במסגרתו נחקרה הנתבעת על תצהירה. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את חקירת הנתבעת, שוכנעתי כי יש להיעתר לבקשה.

5.הלכה פסוקה היא כי בית המשפט ייעתר לבקשת רשות להגן אם גילה הנתבע הגנה לכאורה, בתנאי שאין המדובר בהגנת בדים. טענות ההגנה של הנתבעת בענייננו לפיהם הבנק התרשל ולא פעל כדין בעת שהשתהה מספר שנים בגביית החוב מהחייב עד שזה האחרון נכנס לכינוס נכסים, היא טענת הגנה ראויה, שיש לבדוק אותה לגופו של עניין. אם יוכח בפניי כי הבנק אכן השתהה בגביית החוב מהחייב או התרשל במיצוי הליכים נגדו באופן שסיכל בסופו של דבר אפשרות מעשית לגביית החוב מהחייב, הרי לדבר תהא השלכה מהותית מן הסתם לעניין חובתה של הנתבעת על פי כתב הערבות.

6.בנסיבות אלו, אני מקבלת את הבקשה, וקובעת כי תצהיר הנתבעת ישמש כתב הגנה.

7.לקדם משפט ביום 2.3.17 שעה 10.00.

ניתנה היום, כ"ב כסלו תשע"ז, 22 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.