לפניי בקשה לסעד זמני בערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית הדין לעררים בערר (ת"א) 1920-16 (כבוד הדיין דותן ברגמן) בו נדחה עררו של המבקש על החלטת המשיב לדחות את בקשת המבקש למקלט מדיני בישראל על הסף.
תמצית העובדות
כעולה מפסק דינו של בית הדין לעררים (נספח "1" לבקשה) ומכתבי הטענות, המבקש הינו נתין אוקראינה יליד 1991 אשר נכנס לישראל ביום 14.3.2015 באשרת תייר (אשר עמדה בתוקף עד ליום 21.3.2016).
ביום 16.3.2016 הגיש המבקש בקשה למקלט מדיני בישראל (נספח "2" לבקשה).
ביום 29.3.2016 נערך למבקש פרוטוקול שמיעת טענות בהתאם לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, שלאחריו ניתן לו צו משמורת ונקבע בו כי הוא משוחרר בתנאים, וכי עד לביום הטיפול בבקשתו אין להרחיקו מישראל (נספח "ג" לתגובה).
ביום 9.5.2016 נערך לו ראיון שלאחריו נדחתה בקשתו של המבקש למקלט על הסף (נספח "3" ו-"4" לבקשה; נספח "ה" ו-"ו" לתגובה).
המבקש הגיש ערר לבית הדין לעררים וביום 20.11.2016 ניתן פסק דינו של בית הדין לעררים, אשר דחה את הערר, לאחר שביום 16.11.2016 התקיים דיון בערר.
פסק דינו של בית הדין לעררים
בית הדין לעררים קבע כי החלטת המשיב מצויה במתחם הסבירות, ואין מקום להתערב בה, שכן בנסיבות העניין לא נמצא כי יש חשש מפני רדיפה בחזרת המבקש לאוקראינה, כמשמעו באמנת הפליטים. זאת, משהרודף הנטען הוא ממשלת אוקראינה והרדיפה היא גיוס לצבא האוקראיני בהתאם לחוק המדינה אשר בה המבקש אזרח, או הסתכנות בעונש מאסר בהתאם לחוקי מדינה זו. בית הדין לעררים קבע כי על פניו, בהעדר טענה לסכנה חמורה של שלילת חירות או סכנת חיים כתוצאה מעצם ההשתמטות מהגיוס, נראה כי עצם הטענה לרדיפה בנסיבות אלה הינה מוקשית. בנוסף, בית הדין לא קיבל את הטענה לפיה יש בנסיבות אותן העלה המבקש כדי לעמוד בהגדרת האמנה לרדיפה על רקע השקפה מדינית מסוימת, זאת בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון ובהתאם למסמך של נציבות האו"ם לפליטים המשמש כמקור מנחה בפרשנות מונחים באמנת הפליטים.
בית הדין ציין כי אין בפי המבקש טענה בכוונת ממשלתו לגייסו לצבא (או לכלאו במידה ולא יתגייס) קשורה בדרך זו או אחרת להשקפותיו המדיניות. המבקש העיד כי הוא או בני משפחתו לא היו חברים מעולם בארגון פוליטי, ולמעשה הוא תומך במדיניות ממשלת אוקראינה גם אם אינו סבור כי יש צורך במלחמה לשם כך. בנוסף, בית הדין ציין כי המבקש עזב את ארצו בדרכון רשמי דרך מעבר גבול רשמי מבלי שאונה לו רע (על אף שלא התייצב לשירות לא הונפק לו צו עיכוב יציאה מארצו). בית הדין ציין כי העובדה שהמבקש מתנגד לעצם קיום הפעילות הצבאית המתנהלת בארצו אין בה כדי להוות השקפה מדינית אשר בגינה הוא צפוי לרדיפה.
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.