ת"א 982-01-10 מדינת ישראל נ' מועצה מקומית בית דגן

האם זכאית התובעת לקבל מהנתבעת בחזרה היטל ביוב ששילמה לה על מנת לקבל היתר בניה, וזאת לאחר שהחליטה שלא לבצע את הבניה מושא ההיתר? זו המחלוקת בין הצדדים בתביעה זו.

רקע עובדתי

1. בשנת 2000 הגישה התובעת (להלן: "המשטרה") בקשה להיתר בניה לצורך הקמת מבנה חדש (להלן: "המבנה"), הכולל מרכז לוגיסטי, מעבדות לזיהוי פלילי ומשרדים, במתחם קיים של המשטרה בגוש 6075, חלקה 130 (להלן: "מתחם המשטרה") המצוי בתחום שיפוטה של הנתבעת (להלן: "המועצה"), ולשם כך הגישה תכנית לשינוי מתאר ממ/2039 (להלן: "התב"ע"). התב"ע אושרה על ידי הוועדה המחוזית ביום 14.2.01.

    

2. כתנאי למתן היתר הבניה נדרשה המשטרה לשלם למועצה אגרת הנחת צינורות (665,508 ₪), היטל ביוב (2,960,607 ₪), ואגרה עבור התחברות לשפד"ן (1,505,171 ₪).

    

3. במסגרת הסדר ביניים שילמה המשטרה ביום 6.12.00, תחת מחאה סך של 3,200,000 על חשבון החיובים בגין אגרת הנחת צינורות והיטל ביוב (להלן: "היטלי הפיתוח"). באותו הסדר נקבע כי דרישת המועצה לתשלום אגרה עבור התחברות לשפד"ן בטלה. כן נקבע כי התשלום משולם תחת מחאה, וכי הצדדים יבואו בדברים ביניהם בניסיון להגיע להסכמה בעניין סכום היטלי הפיתוח.

    

4. ביום 15.11.01 ניתן למשטרה היתר בניה בו צוין כי הוא יפקע בתום שלוש שנים מיום נתינתו (להלן: "היתר הבניה").

    

5. ביום 18.8.03 נחתם בין הצדדים הסכם פשרה בדבר החיוב בהיטלי הפיתוח (להלן: "הסכם הפשרה"). נקבע שם, בין היתר, כי לסילוק סופי ומלא של חיובי היטלי הפיתוח בגין היתר הבניה, תשיב המועצה למשטרה סך של 500,000 ₪ מתוך הסכום ששולם, וסכום זה הוחזר למשטרה.