המ"ש 696-11-16 אוסאמה נ' מדינת ישראל

 המבקש עתר להארכת מועד להישפט בגין דוח תנועה.

לאחר קבלת תגובת המשיבה, מרכז הגבייה וטיעון נוסף מפי הסנגור, ראיתי לנכון לדחות את הבקשה.

אין חולק כי הקנס שבצד הדוח שולם זה מכבר. כידוע, על פי סעיף 229(ח') לחסד"פ:

שילם אדם את הקנס רואים אותו כאילו הודה באשמה בפני בית המשפט, הורשע ונשא

את עונשו.

לפיכך, ההלכה היא כי הארכת מועד להישפט לאחר שתלום הקנס אפשרית מקום שאדם לא ידע ולא יכול היה לדעת על ההליך נגדו. ראו לעניין זה רע"פ 2096/07 כוכבי נ' מדינת ישראל; רע"פ 8927/07 אבו עסב נ' מדינת ישראל; רע"פ 7839/08 קורנפלד נ' מדינת ישראל ורע"פ 9540/08 עופר מוסברג נגד מדינת ישראל והחלטות רבות אחרות.

המבקש טען כי בתצהיר כי הקנס שבצד הדוח שולם בעקבות ביקור מעקלים מטעם רשות האכיפה בביתו. התברר כי טענתו של המבקש אינה נכונה, בתיק זה לא ננקטו הליכי גבייה כלל למעט משלוח הודעות על החוב. על פי תגובת רשות האכיפה, התקשר המבקש – או מי מטעמו - למשרדיה ביום 17.1 ושילם את החוב בכרטיס אשראי.

אפשר וטענת המבקש כי הקנס שולם במסגרת תשלום כולל של חובות אחרים נכונה, אולם אין בה כדי לשנות מהעובדה כי התשלום מהווה הודאה באשמה, גזירת הדין ונשיאה בו. אין מדובר בהליך שהמבקש לא יכול היה לדעת אודותיו, אלא שלכל היותר הוא לא ערך בירור מספיק לגביו ושילם את הקנס מבלי לבדוק במה מדובר.

אין בכך כדי להצדיק הארכת מועד להישפט לאחר תשלום הקנס. בנסיבות דומות של תשלום קנס מבלי לבדוק את הדברים לגופם כבר דחיתי בקשות רבות, ביניהן בקשתו של מר אברהם לוי 2506-10-12, אשר ערעור עליה לבית המשפט המחוזי אולם ערעורו נדחה בעפ"ת 42429-11-112 ובקשות רבות נוספות אשר אושרו בהחלטות בית המשפט המחוזי בחיפה בהתאם להלכות בית המשפט העליון שלעיל, עפ"ת 27922-08-15 עבדלחכים סרחאן, עפ"ת 53127-02-15 מאלק סאלמה ואחרים.

אשר על כן, הבקשה נדחית.