ת"א 168979-09 הרצל לביא ואח' נ' גובלי בע"מ ואח'

לפני תביעה כספית על סך של 1,537,939 ₪, בגין הלוואה כטענת התובעים (השקעה, כטענת הנתבעים) שהתובעים נתנו לחב' ביו-עוז טכנולוגיות בע"מ, אשר הנתבעת 1 השקיעה בה והייתה מבעלי מניותיה, והנתבעים 2 – 4 היו, בין היתר, דירקטורים בה.

טענות התובעים

חב' ביו-עוז טכנולוגיות בע"מ (בפירוק) (תיק פש"ר 8053/08 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע) (להלן: "החברה") פנתה אל קבוצת מלווים וביקשה מהם כי יעמידו לה הלוואה לצורך פיתוח עסקי בעתיד. הנתבעים הפליגו בתיאור עסקי החברה והתפתחותה העתידית ותיארו בפירוט את יכולותיה לעמוד בהחזר ההלוואה. אציין כבר עתה כי טענת התובעים לפיה החברה הייתה חברת בת של הנתבעת 1, חב' גובלי בע"מ (להלן: "גובלי"), אין בה ממש.

התובעים נענו לבקשת החברה והעמידו לה הלוואה.

במעמד מתן ההלוואה מסרה החברה לכל אחד מהתובעים 50 שיקים למועדי פירעון של ההלוואה.

לא עברו אלא 30 ימים, ובעוד השיק הראשון בגין פירעון ההלוואה ממתין לפירעון, הודיעה החברה כי היא מתקשה לעמוד בהתחייבויותיה. מכאן שתיאור עסקי החברה עובר לכריתת ההסכם היה חסר שחר ולמעשה הייתה החברה חדלת פירעון טרם כריתת ההסכם.

לא עבר זמן רב והתברר כי כספי התובעים לא הופנו לפיתוח עסקי אלא לתשלום חובות עבר, כולל לגובלי, וכי כספי ההלוואה התפזרו לכל רוח, זמן קצר לאחר שהועברו לחברה על ידי התובעים.