תת"ע 40-07-16 מדינת ישראל נ' כהן

לפי סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי, אני מודיעה כי מצאתי לזכות את הנאשם וזאת מחמת הספק.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו, כי ביום 15.12.15 בשעה 07:42 בצומת רחוב שבעת הכוכבים בהרצליה עם כביש 20, נהג הנאשם ברכבו ולא ציית לתמרור 815 – שטח הפרדה שסומן על פני הכביש, וזאת כשעבר על השטח המסומן ולא ציית לסימון.

ביום 3.7.16 בדיון ההקראה, כפר הנאשם במיוחס לו ואמר כי לא עבר על גבי השטח המסומן שעל הכביש, אלא נעמד לצידו, היסס באיזה נתיב לבחור ולאחר שהחליט המשיך בנסיעה.

לאור כך נקבע התיק להוכחות.

ביום 19.9.16 נשמעו ההוכחות בתיק.

בפרשת התביעה: העידה ע"ת 1 השוטרת רס"ב בן נעים סיגלית ויולט.

במסגרת עדותה, הוגשו דוח התנועה שערכה- ת/1, ובמהלך עדות הנאשם ובהסכמתו אף הוגש שרטוט שערכה ביום הדיון ועוד קודם עדותה- ת/2 .

בפרשת ההגנה : העיד הנאשם כעד יחיד מטעמו ובמסגרת כך הגיש שתי תמונות שצילם במקום ובסמוך מיד לארוע נ/1 + נ/2.

גרסת התביעה:

בעת שהשוטרת בנעים ביצעה אכיפה של תמרור 815 (שטח הפרדה מסומן על גבי הכביש), הגיע הנאשם בנהיגה בכביש שבעת הכוכבים לכיוון מערב כשהוא בנתיב השמאלי, כשהתכוון לנסוע בכביש 20, "לפתע נהג אחורנית, עלה על השטח המסומן 815... והמשיך לשבעת הכוכבים לכיוון מערב...." עוד הוסיפה השוטרת, כי שדה הראייה שלה, בעת האכיפה, היה ברור וללא מסתור (בעמ' 3 ש' 19 – 24).

בחקירתה הנגדית, השוטרת מציינת כי לא ניתן לעבור מן הנתיב בו היה הנאשם לכביש שבעת הכוכבים מבלי לעבור על גבי השטח המסומן (עמ' 6 ש' 1 – 2).