עמ"נ 13083-10-16

 בפניי בקשה לצו ביניים. דין הבקשה להידחות, מטעמים שיפורטו להלן.

1. אשר לצד סיכויי ההליך, מדובר בהליך ערעורי על החלטת ביניים של ועדת ערר. יש ממש בטענת הוועדה המקומית, היא המשיבה, כי הוראות דין מסוגן של ההוראה המאפשרת במקרה הנוכחי לערער על החלטה של ועדת הערר, התפרשה על ידי בית המשפט העליון כמתייחסת להחלטה סופית, ולא להחלטת ביניים (ראו בר"מ 10275/04 הוועדה המקומית לתכנון ובניה - חיפה נ' צפדיה (27.1.05); ראו גם בר"ם 3474/10 בלסקי נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה זבולון (27.9.12)). הערעור המינהלי, בגדריו הוגשה הבקשה הנוכחית, סב על החלטת ביניים שעניינה מינוי מומחה על ידי ועדת הערר. במצב זה, ההליך, מצד סיכוייו, אינו עשוי להצדיק צו ביניים, כמבוקש.

2. לא נעלמה מעיניי הערת בית המשפט העליון בבר"ם 4057/05 קופרמן נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה השומרון (24.6.07), שם ציין המשנה לנשיאה, כב' השופט א' ריבלין, כי "ניתן לסבור" שנוסח ההוראה הרלוונטית "אינו סוגר את הדלת באופן מוחלט והרמטי בפני קיום ביקורת ערעורית מיידית על החלטות שאינן מסיימות את ההליך באופן פורמאלי אך יש בהן כדי ליצור מצב בלתי-הדיר. גם ההחלטה בעניין צפדיה, כך נראה לי, אינה סותמת את הגולל על אפשרות כזו ... אולם אין לי צורך לקבוע מסמרות בעניין זה, כיוון שמכל מקום מקובלת עלי עמדתו של בית המשפט קמא, שסבר כי במקרה שלפנינו הדלתות עודן פתוחות וניתן יהיה – במידת הצורך – לקיים בירור ערעורי עתידי". הדברים הם בבחינת הערת אגב, אשר אינה בגדר הלכה פסוקה. הם לא נתקבלו כהלכה מחייבת גם בפסיקה מאוחרת יותר של בית המשפט העליון (ראו הערת כב' השופט ע' פוגלמן בעניין בלסקי הנ"ל, בפסקה 7 להחלטתו). אף על פי תוכנם, אין בהם כדי לסייע למבקשת, שכן החלטת ועדת הערר בדבר מינוי מומחה אינה יוצרת מצב דברים בלתי הדיר, ואינה מונעת ביקורת ערעורית עתידית.

3. אשר לפסיקה של בתי משפט לעניינים מנהליים בסוגיה זו, אליה מפנה המבקשת, הרי שלא שוכנעתי כי יש בה כדי להקים זכות ערעור, מקום בו זו אינה קבועה בדין. הדברים אמורים ביתר שאת, נוכח אמות המידה הדיפוזיות שהוצעו לעניין זה בפסיקה, ואשר אינן מתיישבות עם הצורך בקיומו של דין ברור לפיו תיחתך עצם קיומה של זכות ערעור. מכל מקום, בשלב הדיוני הנוכחי, איני קובע מסמרות לעניין זה, ודי כי אציין, שעוצמת טיעוני המבקשת אינה כזו, העשויה להצדיק, מצד סיכויי ההליך, מתן צו ביניים.

4. בשולי הדברים אוסיף, ביחס לסיכויי ההליך, כי אף טענת העדר הסמכות שמעלה המבקשת ביחס לקבלת חוות דעת מומחה על ידי ועדת הערר, מעוררת קושי (ראו תקנה 14 לתקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בוועדות ערר בעררים לפי סעיף 14 לתוספת השלישית לחוק), התשע"א – 2010).

5. עוד אוסיף, כי גם מצד מאזן הנוחות, קשה להשתכנע כי מינוי מומחה, כפי שהחליטה ועדת הערר, עלול לגרום לנזק חמור או בלתי הפיך. על פי טיבו, מדובר במהלך דיוני, אשר אין בו, כשלעצמו, כדי לחרוץ את גורל ההליך, או כדי ליצור מצב דברים, אשר לא ניתן להשיבו לאחור.

6. נוכח כל האמור, הבקשה נדחית. המבקשת תישא בשכר טרחת המשיבה בבקשה לצו ביניים בסך של 3,500 ₪. לסכום זה אין לצרף מע"מ. הוא משקף את היקף העבודה שנדרש בהליך זה, ואת הקביעות לעיל. הוא ישולם עד ליום 15.12.16.

ניתנה היום, ז' חשוון תשע"ז, 08 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: