תא"ק 814-05-16 בנק לאומי באקה אל גרביה 10983 נ' פרי צור זמר בע"מ ואח'

בעניין: בקשת רשות להתגונן

1.ביום 1.5.16 הגיש התובע נגד המבקשים ונגד מוחמד דקה המנוח, תביעה בסדר דין מקוצר על

סך 775,332 ₪ בגין יתרת חובה בחשבונה של הנתבעת 1 (להלן "הנתבעת") להחזרתו ערבו המבקש 2 (להלן "בלאל") בערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום והמבקש 3 (להלן "מסעוד") בערבות מתמדת מוגבלת בסכום של 4,000,000 ₪. לכתב התביעה צורפו חוברת תנאים כללים מיום 29.1.09, פירוט תנועות אחרונות בחשבון העו"ש, כתבי ערבות ותדפיס מידע על פרטי הנתבעת.

2.ביום 17.8.16 הגישו המבקשים בקשת רשות להתגונן. הנתבעת טוענת כי החל מחודש 7.13 חשבונה הוגבל ע"י התובע ולכן לא התבצעה בו כל פעולה מטעמה ממועד זה ואילך. עוד נטען כי עובר להגשת כתב התביעה ניהל הבנק נגד הנתבעת תיק כינוס בהוצל"פ שמספרו

02-44555-13-7 במסגרתו נתפסו מפעלי הנתבעת ונמכרו. בנוסף לחשבון נשוא התביעה, התנהל בסניף בנק באקה אל גרביה של התובע, חשבון בבעלותו של מסעוד שמספרו 37100/47

(להלן "החשבון הפרטי"). נטען כי לאחר מכירת מפעלי הנתבעת היתה בחשבון הבנק של הנתבעת יתרת זכות של 2,260,900 ₪ נכון ליום 31.12.14. מתוך סכום זה הועבר לתובע כנושה מובטח 2,339,557 ₪. בנוסף שולמו הוצאות כינוס בסך של 45,679 ₪. נפסק שכר טרחת כונס בסך 245,443 ₪. בוצע תשלום חלקי על חשבון חוב מס שבח בסך 219,603 ₪ והיתרה בסך של 209,616 ₪ הועברה להוצאות כינוס והשלמה לתשלום מס במועד מאוחר יותר.

3.הנתבעת טוענת כי ביום 19.1.15 בוצעה משיכה מהחשבון בסך 12,586 ₪ ליעד לא ידוע ללא סמכות וללא אישור בעלת החשבון. ביום 20.1.15 הועבר שלא כדין סך של 158,400 ₪ לסגירת יתרת חובה בחשבון הפרטי של מסעוד ללא אישור מטעם הנתבעת. ביום 4.3.15 בוצעה משיכה בסך 4,000 ₪ ליעד לא ברור וללא אישור הנתבעת. ביום 2.7.15 בוצעה העברה על סך

296,000 ₪ ללא אישור של הנתבעת.

4.עוד טוענת הנתבעת כי כספי המכירה היו אמורים להיות מופקדים בחשבונה בסמוך למועד המכירה, 10.12.14 אך הופקדו בפועל ביום 1.1.15 וביום 29.3.15 . בכך חוייבה הנתבעת בריבית שלא היתה צריכה להיות מחוייבת בה.

5.הנתבעת טוענת כי השבת הסכומים שנמשכו ללא רשות תעמיד את יתרת החובה בחשבון הנתבעת על סך של 34,542 ₪.

6.בלאל טוען כי הוא זה שניהל את חשבון הנתבעת. בלאל מאשר כי הוא ערב לחשבון הנתבעת, אך אינו ערב לחשבונו הפרטי של מסעוד. בלאל טוען כי ביום שבו התובע תפס את מפעלי הנתבעת ע"י כונס נכסים ומכר אותם תמורת 3.1 מליון ₪, ויתר התובע בהתנהגות או בהסכמה מכללא על יתרת החוב ככל שהיתה כזו. זאת לאור בקשת התובע מהנתבעת לפנות את הציוד של המפעל ולהסתפק במכירת המקרקעין.