בפ"ת 157-01-16 מדינת ישראל נ' אבו חאמד

כנגד המשיב שבפני הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות. על פי המתואר בכתב האישום נהג המשיב ברכב, ביום 26.12.15, בשעה 04:30 בחיפה, בהיותו שיכור, ובגופו נמצא ריכוז אלכוהול ברמה של 605 מיקרוגרם לליטר אוויר נשוף.

יחד עם הגשתו של כתב האישום ביקשה המאשימה את פסילת רישיון הנהיגה של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו. לטעמה של המאשימה, יש לה ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב (סעיף 2 לבקשה), וחומרת העבירה מצדיקה את פסילת רישיון נהיגתו של המשיב (סעיף 5 לבקשה).

כדי לתמוך בבקשתה מפנה המאשימה לדברים שנאמרו על ידי השופט טירקל ברע"פ 25/04 אליעזר סוויסה נ' מדינת ישראל (28.1.04), שם עמד בית המשפט על חומרתה של עבירת הנהיגה בשיכרות (סעיף 4 לבקשה).

מהנתונים המצויים בפני עולה כי המשיב נוהג החל משנת 2001 (קרי, כ-15 שנים).

לחובתו של המשיב 22 הרשעות תעבורה קודמות, כאשר מרבית העבירות הנן עבירות מסוג ברירת משפט.