ת"פ 540-12-15 תביעות צפת נ' ג.

כתב אישום ורקע

1.הנאשם הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש – בת זוג – לפי סעיף 382(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

העובדות פורטו בהרחבה בהכרעת הדין, ומתוכה אציין כי הנאשם תקף את בת זוגו, כך שהכה אותה באגרוף על פניה, הפיל אותה ארצה, בעט בה ברגליה ובגבה, ובהמשך, כשפתחה המתלוננת את דלת דירתם וניסתה לברוח, דחף אותה הנאשם בידיו והפיל אותה ארצה.

כתוצאה מהתקיפות נגרמו למתלוננת חבלות של ממש.

2.הנאשם כפר במיוחס לו בכתב האישום וטען כי הוא לא תקף את המתלוננת אלא כי נפלה ונחבלה במועד האירוע תחת השפעת אלכוהול.

ביום 23/5/16, הורשע הנאשם בתקיפתה של המתלוננת כפי שיוחס לו בכתב האישום.

תסקיר שרות המבחן

3.על פי תסקיר שרות המבחן שהוגש בעניינו ביום 28/6/16 - הנאשם, רווק בן 37, עלה ארצה בגפו, בשנת 1997, בהיותו בן 19 שנים. טרם מעצרו עבד בעבודות גינון אצל קבלן.

הנאשם התקשה להסתגל לחיים בישראל, תחילה עבד למחייתו ושכר דירה, בהמשך סולק ממנה ונותר ללא קורת גג, מה שהוביל במהרה למעורבותו בפלילים ושתייה בלתי מבוקרת של אלכוהול.

הנאשם מסר כי הוא הכיר את המתלוננת בשנת 2004 וכי בחלק מתקופת יחסיהם, חיו השניים יחד במבנים נטושים ובהמשך בדירה שכורה של חברת עמידר. בהמשך, יחסיהם של בני הזוג התדרדרו והמתלוננת ריצתה מאסר לתקופה של 27 חודשים בגין אלימות נגדו (דקירה).

הנאשם טען כי הוא והמתלוננת חזרו לגור יחד אחרי שחרורה ממאסר בעקבות פנייה שלה לחידוש הקשר ביניהם, וציין כי באותה תקופה שמר על ניקיון מאלכוהול וניסה לעזור למתלוננת לשקם את עצמה. עוד הוסיף הנאשם, כי המתלוננת חזרה בהדרגה לשתות והוא הצטרף אליה. הנאשם הביע רצון לנתק את הקשר עם המתלוננת מתוך הבנה כי הם פוגעים אחד בשנייה ומפריעים זה לזו בהליך השיקום. הנאשם שלל שימוש באלימות כלפי המתלוננת.

באשר לעבירה הנוכחית – הנאשם אינו מודה במעשיו, טען, כפי שטען במשפטו, כי המתלוננת נפלה ונחבטה בהיותה נתונה בגילופין, והוסיף כי לאחר הנפילה הרים אותה והשכיבה על הספה וכשהתעוררה חשבה כי הנאשם תקף אותה. הנאשם מסר כי היה תחת השפעת אלכוהול בעת האירוע אך שלט במעשיו. הנאשם שיתף כי הגשת התלונה על ידי המתלוננת נגדו נבעה מתוך נקמנות על תלונתו בעבר נגדה בגין דקירתו.