ת"פ 254-10-14 מדינת ישראל נ' אבו עליון ואח'

רקע כללי 

1. הנאשם הורשע ע"פ הודאתו בכתב האישום המתוקן, באישום הראשון בעבירות של קשר לפשע, החזקת כלי פריצה, זיוף סימני זיהוי של רכב וניסיון התפרצות ובאישום השישי בעבירות של קשר לעוון, היזק לרכוש במזיד, הסגת גבול וגניבה.

2. כעולה מכתב האישום המתוקן, הנאשם קשר עם אחר לבצע התפרצות. ביום 19.9.14 הגיע הנאשם ברכבו למקום העבירה, שעה שבתוך הרכב לום, המשמש לפתיחה אלימה של דלתות, כובעי גרב, שקי יוטה, כפפות, מספרי ברזל ומברג. מספרי הרכב טושטשו באמצעות מריחת בוץ על לוחיות הזיהוי. כאשר הגיעו הנאשם והאחרים לזירת ההתפרצות, הבחינו בעוברי אורח ונמלטו. ביום 28.5.14 הגיע הנאשם עם אחרים לחנות מכולת בשדרות. הנאשם והאחרים חתכו את המנעול, הרימו את התריס ונכנסו לתוך המכולת. הם גרמו נזק במקום ונטלו חפיסות סיגריות בסכום גבוה ללא הסכמת הבעלים ועל מנת לשלול אותן שלילת קבע.

3. בדיון ביום 10.2.16 הגיעו הצדדים להסדר טיעון, לפיו המאשימה תגביל עצמה בטיעוניה לעונש של 12 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו של הנאשם, וכן מאסרים על תנאי, קנס והתחייבות, ואילו ההגנה תעתור לענישה של ששה חודשי מאסר בעבודות שירות, מאסרים מותנים והתחייבות.

4. בהתאם להסכמה זו, הוגשו לבימ"ש חוו"ד הממונה על עבודות השירות ותסקיר שירות המבחן.

    

   מתחם הענישה ההולם

5. המאשימה הגישה פסיקה מחמירה לעניין וטענה כי מדובר בשני אירועים שונים שנעשו בחבורה, בתחכום ומתוך ניסיון לגרום עבירות רכוש חמורות. הסניגור הציג פסיקה מקלה, וטען כי כתב האישום תוקן באופן משמעותי וכי בסופו של דבר, באישום הראשון מדובר בניסיון שאפילו לא החל, ואילו באישום השישי כתב האישום תוקן להסגת גבול וגניבה שהן עבירות קלות יחסית.

6. הערך המוגן הוא שמירה על רכושו של אדם. מגמת הפסיקה באשר לעבירות התפרצות, היא החמרה משמעותית וענישה מרתיעה בעבירות מעין אלה. עם זאת, הפסיקה מדברת בעיקר על הפגיעה בביטחון האישי, בעת ביצוע עבירת התפרצות לבית מגורים, כאשר בעניינינו מדובר בחנות מכולת. יש להביא בחשבון כי מדובר בשני אירועים שונים בהפרש של ארבעה חודשים ביניהם. באירוע הראשון כרונולוגית, מדובר בהסגת גבול וגניבה בלבד, אם כי בנסיבות חמורות יחסית כמתואר לעיל. באירוע השני מדובר בניסיון שלא צלח.

7. כאשר אני מביא בחשבון את מכלול הנתונים הקונקרטיים ואת מגמת הפסיקה בעבירות מעין אלה, נראה לי כי מתחם הענישה ההולם, בגין שני האירועים שבכתב האישום המתוקן, הוא בין ששה חודשי מאסר, ועד לשנה מאסר לריצוי בפועל, כפי שעותרת המאשימה, הכל במסגרת הסדר הטעון.