מ"ת 440-09-16 מדינת ישראל נ' פיודורוב(עציר)

 כללי

 בקשה למעצר עד תום ההליכים, וזאת לאחר שכתב האישום שהוגש נגד המשיב מייחס לו עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, החזקת נשק שלא כדין, נשיאת נשק שלא כדין, ירי באזור מגורים ואיומים.

נטען בכתב האישום, כי עובר לחודש אוגוסט 2016 התגלע סכסוך בין המשיב לבין חבורה המונה, בין היתר, את וויליאם קניסופה (להלן – וויליאם) אליאס וויסי (להלן – אליאס) ותמיר נגוסה (להלן – תמיר), וכי בלילה שבין יום 10.8.16 ליום 11.8.16 הגיע המשיב, מצויד באקדח שהחזיק ברשותו שלא כדין, לגינה ציבורית בה ישבו בני החבורה. המשיב רץ לעברם וירה ממרחק של 10 מטרים, שלושה כדורים לפחות בכוונה לגרום להם לפציעות ולהפחידם. אחד הקליעים פגע ברגלו הימנית של וויליאם וגרם לו חבלה חמורה, כאשר בהמשך נמלטו בני החבורה מהמקום.

הסנגור לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה, אולם טען לחולשה ראייתית, אשר בעלת פוטנציאל להשליך על תוצאתו הסופית של הליך המעצר. באופן ממוקד יותר, הסכים הסנגור לקיומו של אירוע ירי בגינה הציבורית במועד שנטען על-ידי המבקשת, אולם סבר כי חולשת הראיות נעוצה בהעדר יכולתה של המבקשת לבסס את הימצאותו של המשיב בזירה, ואת ביצוע הירי על-ידו.

כך נטען על-ידי הסנגור, כי הראיה המרכזית, שלא לומר היחידה, שהציגה המבקשת, היא דבריו המפלילים של אליאס בפני המדובב, מבלי שזה חזר על הדברים במהלך חקירותיו. הסנגור הסביר כי על-פי מספר עדויות, כל בני החבורה היו שיכורים בעת האירוע, וקיימים מספר רב של נתונים אשר יש בהם להטיל ספק בדבר נוכחותו של אליאס במקום, או לכל הפחות, יכולתו להעיד על שהתרחש. בהקשר זה, הפנה הסנגור לעובדה כי בשטח נמצא תרמיל אחד בלבד, בעוד שעל-פי דבריו של אליאס למדובב, נורו שלוש יריות. עוד נטען, כי על-פי אחת העדויות, על הספסל בגינה ישבו שני אנשים כהי עור ושני אנשים בהירים, הרכב אנושי שאינו מתיישב עם עדותו של אליאס. על-פי עדות חיצונית אחרת, אחד מבני החבורה החזיק אקדח, דבר שכלל אינו מוזכר בעדותו של אליאס. עוד הפנה הסנגור לתיאור שמסר אליאס בדבר החשש הגדול מהמשיב, הנובע, בין היתר, מאירוע במסגרתו הגיע המשיב לדירה כלשהי, ואחד הנוכחים קפץ מהחלון, רק נוכח הפחד מהמשיב. תיאור זה, לגרסת הסנגור, אינו מתיישב עם דברים שנמסרו לשוטרים באירוע עצמו, ומכאן, הפגיעה המשמעותית באמינות שניתן לייחס לדבריו של אליאס.

עוד הפנה הסנגור לעדויות תמיר וויליאם, אשר אין לראותן כמפלילות את המשיב, ואלה עומדות בסתירה לדבריו של אליאס למדובב, המהווים עדות יחידה.

מקבץ טענות אחר קשור להתנהלות החבורה עצמה, כאשר לשיטת הסנגור, מדובר בחבורה הרחוקה מלהיות תמימה, אשר הפילה חיתתה על רבים מתושבי בת-ים.

טענה מסוג אחר, קשורה ללוחות הזמנים, כאשר נטען על-ידי הסנגור כי המשיב נראה במצלמות האבטחה נכנס לחצר ביתו בשעה 00:18, כך שקשה להלום ראיה זו עם אירוע ירי שהתרחש מרחק אווירי של 800 מטר, דקות ספורות קודם לכן.

דיון והכרעה

לאחר שבחנתי את חומר הראיות, ונתתי דעתי לטיעוני הסנגור, הגעתי למסקנה כי קיימת תשתית ראייתית המבוססת, בעיקר, על דבריו של אליאס למדובב, וזו בעוצמה הנדרשת לשלב זה של ההליך, אם כי חלק מטענות הסנגור אינן מבוטלות, וראויות להתברר בהליך העיקרי.

להלן נימוקיי: