עמ"נ 65234-09-16 Lazarev ואח' נ' מדינת ישראל

לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שניתן בבית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, בגדרו נדחתה בקשת העורר 3 (להלן: סאבר) להאריך את רישיון הביקור של העוררת 1 (להלן: אנה) והעוררת 2 (להלן: דניאלה) מסוג ב/2. ביסוד החלטת המשיב והחלטת בית הדין בערר נישואי ביגמיה שנישא סאבר לאנה במקביל לנישואיו לגב' חנאן אלנבארי (להלן: חנאן).

סאבר, ישראלי, יליד 1988, נישא בשנת 2006 לחנאן ונולדו להם 7 ילדים. אחד הילדים המשותפים הוא יליד 20.9.14. במקביל נישא סאבר לאנה ביום 20.11.14 (לפי אישור בית הדין השרעי – נספח ז' לתגובה). לסאבר ואנה בן משותף, המבקש 4, שנולד ארבעה ימים לאחר הילד המשותף לסאבר וחנאן.

אנה ודניאלה, שהיא בתה של אנה מנישואים קודמים, הגיעו לישראל באשרת תייר ביום 8.8.14. תוקף האשרה היה למשך חודש ועם סיום התקופה נותרו אנה ודניאלה בישראל שלא כדין עד ליום 13.9.16. בקשה להארכת רישיון הישיבה שלהן בישראל נדחתה וכך גם ערר פנימי שהוגש על ההחלטה, וזאת על רקע קיומם לכאורה של נישואי ביגמיה.

ערר שהגישו המערערים לבית הדין לעררים נדחה גם הוא. בית הדין מצא כי סאבר מקיים נישואי ביגמיה בפועל עם נשותיו ועל כן נדחה הערר שהגישו נוכח מדיניות משרד הפנים שלא להכיר בנישואין של אזרח זר הנשוי לאזרח או לתושב ישראל ושלא להעניק לו מעמד, מקום בו ניתן להגיע למסקנה כי מדובר בנישואי "ביגמיה", הוכרה כמדיניות ראויה. בהתחשב בכך ובחוסר תום הלב שנלווה לפעולתו של סאבר כדי לאפשר את כניסת אנה ודניאלה לישראל, החליט בית הדין לעררים לדחות את הערר.

בערעור המנהלי טוענים המערערים לכך שלא נזכרים בהחלטה הנימוקים ההומניטריים וכי משמעותה הפרדת סאבר מאנה ומבנם המשותף מחמד. לדידם אין להעניש את סאבר על ידי הרחקתו למולדבה ויש להתיר את כניסת אנה ודניאלה למשך שנה. עוד נטען כלפי תקינות ההליך שהתנהל בבית הדין וסכום ההוצאות שהושת.

לצד הערעור המנהלי הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע ובגדרה התבקש עיכוב ההוראה על הרחקתן של אנה ודניאלה מישראל ועיכוב ביצוע החיוב הכספי. במסגרת הבקשה חוזרים המערערים על טענותיהם כלפי פסק הדין וכן עומדים על המצב הכלכלי הקשה של סאבר.

המשיב מתנגד לבקשה וסבור כי אין לה מקום. בנוסף הוא מפנה לכך שארבעת המבקשים יצאו מהארץ ביום 13.9.16, סאבר חזר ביום 24.9.16, יצא שוב ביום 2.10.16 וחזר ביום 4.10.16. לדידו של המשיב אין סיכוי לערעור ומאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המערערים.

לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. על פני הדברים יש יסוד עובדתי להנחה כי מדובר בנישואי ביגמיה ובהינתן כי המדובר בעבירה ונוכח מדיניות משרד הפנים אין סיכויי הערעור נחזים להיות כה גבוהים.

לאנה ודניאלה אין כל מעמד והביקור באשרת ביקור מוגבל בזמן. אנה ודניאלה נכנסו לישראל באשרה למשך חודש ונשארו בה שנתיים במהלכם אף נולד מחמד. אשר למאזן הנוחות לעת הזו אנה ודניאלה חזרו לארצן עם מחמד.