ת"פ 273-10-15

לפניי בקשה שנושאה טענה מקדמית להגנה מן הצדק בשל אכיפה בררנית, שהעלה הנאשם ביחס לאישום הראשון שבכתב האישום המתוקן.

יצויין, כי כתב האישום המתוקן, הכולל שני אישומים, הוגש במסגרת הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים, שבגדרו יהא הנאשם רשאי להעלות טענה מקדמית למיוחס לו באישום הראשון.

תמצית האישום הראשון

1. על פי העובדות המתוארות באישום הראשון, עובר ליום 25.7.15, במועד שאינו ידוע למאשימה, החליט הנאשם לצאת ללבנון לצורך השתתפותו במחנה צעירים ערבים שאורכו כ-10 ימים. ביום 25.7.15 יצא הנאשם לירדן דרך מעבר יבשתי גשר אלנבי. כעבור שלושה ימים, ביום 28.7.15, טס הנאשם מירדן ללבנון.

   במהלך השתתפות הנאשם במחנה, ביקר בפארק מליטה, מוזיאון השייך לארגון החיזבאללה. במוזיאון קיבל הנאשם הסבר על פעולותיו של החיזבאללה במלחמת לבנון בשנת 2006 נגד ישראל, צפה בסרט המתאר את ההיסטוריה של פעולות חיזבאללה נגד ישראל, צפה בסרט המתאר את מלחמת לבנון בשנת 2006, ראה אמצעי לחימה של חיזבאללה וכן שאריות של טנקים ומסוקים ישראליים, סייר במנהרה המדגימה את המנהרות דרכם תקפו אנשי החיזבאללה את ישראל, וכן סייר במיצגים של חדרי לוחמים של חיזבאללה וחדר המיועד לשבי ישראלים.

   ביום 8.8.15 עם סיום המחנה, שכר הנאשם חדר בביירות ושהה שם יומיים נוספים. ביום 10.8.15 טס הנאשם מלבנון לירדן וביום 11.8.15 נכנס הנאשם לישראל דרך מעבר יבשתי גשר אלנבי.

   הוראת החיקוק על פיה הואשם הנאשם היא יציאה שלא כדין – עבירה לפי סעיף 2א לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד-1954 (להלן: "החוק", או "החוק למניעת הסתננות").

2. באישום השני הואשם הנאשם בעבירות שונות שעניינן השתתפותו בהתפרעויות שכוונו נגד כוחות הביטחון, במהלך השנים 2015-2014, אשר במהלכן יידה אבנים, ירה זיקוקים ויידה בקבוקי תבערה.

   הנאשם הודה והורשע ביום 1.5.16 במיוחס לו באישום השני, בעבירות של ניסיון הצתה, החזקת נשק, ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות (4 עבירות), מעשה פזיזות ורשלנות בחומר נפיץ (2 עבירות), התפרעות (3 עבירות) וגניבה.

    

3. כאמור, טענתו המקדמית של הנאשם להגנה מן הצדק היא אך ביחס לעבירה המפורטת באישום הראשון, קרי, יציאה מהארץ שלא כדין.

    

   הגנה מן הצדק – עיקרי טענות הצדדים