בפ"מ 861-09-16 אבו צעלוק נ' מדינת ישראל

לפני בקשה לביטול פסילה מנהלית של רישיון נהיגה שהוטלה על המבקש על ידי קצין משטרה בגין עבירה של עקיפה בדרך לא פנויה בניגוד לתקנה 47(ד) לתקנות התעבורה.

לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים אני קובעת כדלקמן :

ראיות לכאורה

לפי הנסיבות שרשם השוטר עולה כי בתאריך 3.9.16 בשעה 00:35 נהג השוטר ניידת בכביש מס' 1 לכיוון מזרח בנתיב השלישי משמאל. המבקש נסע במהירות מאחוריו והבהב לו עם אורות הרכב, עבר לנתיב ימני ומיד עבר לנתיב נסיעת השוטר תוך שהנהגים בנתיב הימני נאלצים לבלום על מנת שלא לפגוע בו. אורות הבלמים של הרכבים דלקו. בהמשך עבר המבקש בחזרה לנתיב הימני ונעצר על ידי השוטר.

שוטר נוסף בניידת רשם כי המבקש הבחין בניידת וביצע עקיפות מסוכנות וגרם לרכבים בכביש לבלום.

קצין משטרה הגיע למקום, ערך למבקש שימוע ופסל רישיונו למשך 30 יום. בהליך השימוע אמר המבקש כי עשה טעות והשתולל וכי הוא מצטער על התנהגותו.

מצאתי כי חומר הראיות מבסס קיומן של ראיות לכאורה לביצוע עבירה של עקיפה בדרך לא פנויה.

לשון תקנה 47(ד) - נוהג רכב לא יעקוף רכב, אלא אם הדרך פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר לו את ביצוע העקיפה ואת המשכת הנסיעה בבטיחות ללא הפרעה וללא סיכון לנסיעתו של רכב אחר, וללא הפרעה אחרת לתנועה מכל כיוון שהוא.

התקנה אוסרת על עקיפת רכב אם הדרך אינה פנויה לבצע את העקיפה בצורה בטוחה, ללא סיכון וללא הפרעה לתנועת כלי רכב המתבצעת מכל כיוון.