ת"ק 904-03-16 במני נ' גל

בפני תביעת התובעת לפיצוי בגין נזק שגרם לה התובע עת האופנוע בו נהג, תוך כדי שהוא עולה על המדרכה בנהיגה שלא כדין, פגע באופנוע שלה שחנה על המדרכה, הפיל אותו וגרם לו נזקים וכן תובעת התובעת פיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה לה ואת הוצאות המשפט.

בין הצדדים אין מחלוקת על אופן קרות התאונה ועל תיאור הנזקים והמחלוקת העיקריתביניהם נוגעת לשאלת עלות תיקונם כאשר קיימת מחלוקת משנית ביניהם אודות מידת שיתוף הפעולה מצד הנתבע לאחר התאונה.

התובעת הגישה כנספחים לכתב התביעה הצעת מחיר ממוסך מורשה לתיקון הנזקים שנגרמו לה על ידי הנתבע, על סך 1,689 ₪ וקבלה על סך 1,000 ₪ לאחר שבצעה חלק מן התיקונים והבהירה כי בשלב זה אין בידיה כסף להשלמת התיקון.

הנתבע מצידו טען כי מדובר בליקויים קוסמטיים לחלקי פלסטיק באופנוע של התובעת, כשלטענתו אחד ממוקדי הנזק – מגן האגזוז, שהוא היחיד אשר טרם תוקן – הינו כזה שאין כל הצדקה לתקנו מאחר שמדובר בחלק שנשרט באופן שגרתי ואיש אינו מחליף אותו.

לאור האמור טוען הנתבע כי על פי הכרותו את ענף האופנועים – הצעת המחיר שהגישה התובעת מופרזת וכי היא מנסה להתעשר על חשבונו באמצעות תובענה זו.

הנתבע לא צרף מצידו כל ראיה התומכת בטענתו אודות עלות התיקון.

הגם שהצעת המחיר אינה מהווה ראיה מספקת בדרך כלל, כאשר המחלוקת הינה אם מדובר במחיר ריאלי או מופרז, עדיין מדובר בראיה מסויימת, ומשקלה גדל מקום בו התובעת – שהפרוטה אינה מצויה בכיסה ושלא היתה יכולה לממן את התיקון במלואו – תקנה על פיה ועל חשבונה חלק משמעותי מן הנזקים שארעו לאופנועה.

יש להניח כי לו היתה אלטרנטיבה סבירה זולה יותר לביצוע התיקון היתה הנתבעת ממהרת לבחור בה, וכך מגיעה למצב בו האופנוע כבר מתוקן לשביעות רצונה – בין אם תוך שיתוף פעולה ומימון מצד הנתבע ובין אם ללא שיתוף פעולה שכזה, ואזי לו היתה מגיעה אל שערי בית המשפט היה סכום התביעה בגין הנזק נמוך יותר אך סכום עגמת הנפש, אילו לא כיסה הנתבע את נזקיה, משמעותי ומבוסס יותר.

יוזכר כי מדובר באופנוע חדש, ובהחלט סביר כי הנתבעת תרצה ותהיה זכאית לתקנו תיקון איכותי וברמה גבוהה אשר יחזירו קרוב ככל האפשר למצבו ערב התאונה, ולא תיקון על ידי מי שאינו מקצועי או בעל מקצוע ברמה נמוכה יותר ובלבד שהעלות תהיה נמוכה יותר.

לאור האמור לעיל וכאשר הנתבע לא צרף כל ראיה נגדית לתמיכה בטענתו כי מדובר בעלות תיקון מופרזת, אני קובע כי לענין נטל השכנוע הנדרש בתביעה אזרחית הרימה התובעת את הנטל המוטל עליה בקשר עם הוכחת סכום הנזק.

אשר לענין עגמת הנפש, הנובע – לטענת התובעת – מחוסר שיתוף הפעולה של הנתבע עימה לאחר התאונה ומן הקושי שהדבר גרם לה.

ראשית, יש להזכיר מדובר בתביעה מסוג שבתי המשפט בישראל אינם ממהרים לפסוק בגינה פיצוי בגין עגמת נפש, ושנית, הנתבע הינו פושט רגל ועל כן אינו יכול לשלם כספים ככל העולה על רוחו, שכן הדבר עלול לגרום לפגיעה ביכולת התשלום שלו במסגרת הליך הפש"ר וממילא יכולת שיתוף הפעולה הכספי שלו מוגבלת היתה מלכתחילה ללא קשר לסוגית תום ליבו.

במהלך הדיון התרשמתי מנסיונותיו של הנתבע לקדם מתוה מוסכם עם התובעת, בשים לב למגבלות מצבו המשפטי והכלכלי, והרושם שנוצר בעיני לא היה של מי שאינו נכון לשתף פעולה באופן קטגורי, כפי שהציגה אותו התובעת.

לאור מכלול האמור לעיל, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סכום של 1,689 ₪ וכן הוצאות משפט בסך 300 ₪ תוך 30 יום שאם לא כן יתווספו לסכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום עד מועד הפרעון המלא.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז – לוד תוך 15 יום.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין אל הצדדים.