עמ"נ 29896-09-16 אגאיי נ' מדינת ישראל

לפניי בקשה לסעד זמני בערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית הדין לעררים בערר (ת"א) 2665-15 (כב' הדיין אילן חלבגה) שניתן ביום 17.8.2016, בו נדחה עררו ונקבע כי עליו לצאת בישראל בתוך 14 ימים (נספח "ב" לערעור).

תמצית העובדות

כעולה מפסק דינו של בית הדין לעררים, המבקש הינו אזרח גאנה, נוצרי דתי המשתייך לזרם האוונגליסטי, אשר נכנס לישראל בשנת 2009.

בשנת 2010 הגיש המבקש בקשה למתן מקלט מדיני בישראל וטען בה כי הוא נרדף מחמת דתו על-ידי עובדי אלילים באזור מגוריו, וניתנה לו אשרה לפי סעיף 2(א)5 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.

בקשה זו נדחתה על-ידי מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה ביום 30.4.2012 בהתאם לסעיף 6 לנוהל הטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל (להלן – "הנוהל"), לאחר שקיבל את המלצת הוועדה המייעצת לענייני פליטים, לאור אי מיצוי האפשרויות של המבקש בגאנה.

ביום 10.5.2012 נדחתה הבקשה למתן מקלט מדיני בישראל (נספח "ה" לערעור; נספח "א" לתגובת המשיבה), והמבקש הגיש בקשה לעיון מחדש בהחלטה, וביום 19.7.2015 ניתנה החלטת המשיבה לפיה הבקשה נמחקת על הסף בשל העדר מידע חדש ורלבנטי (נספח "א" לערעור; נספח "ג" לתגובת המשיבה).

ההחלטה מיום 19.7.2015 נסמכה על חוות דעת שהוגשה מטעם היחידה לטיפול במבקשי מקלט (נספח "ב" לתגובת המשיבה) לפיה לא הוצא מידע חדש או שינוי נסיבות שיש בו כדי להשפיע על החלטת הדרג הראשון.

חוות הדעת התייחסה למאמר שצורף על-ידי המבקש; לכך שהמבקש לא ניסה להעתיק את מקום מגוריו בתוך גאנה למקום מרוחק מכפרו (כאשר גאנה הינה מדינה בעלת שטח רב) אלא בחר לצאת ממנה טרם שמיצה את האפשרויות העומדות בפניו בתוך המדינה; ולכך שטענת המבקש לפיה פנה למשטרת גאנה וזו סירבה לטפל בבקשתו הינה תמוהה, שכן היא אינה עומדת בקנה אחד עם המידע אודות גאנה, מעבר לכך שהיא נטענה בעלמא.

על ההחלטה הוגש ערר לבית הדין לעררים ביום 17.8.2015 (נספח "ח" לערעור), אליו צורפו שני מסמכים – האחד, אישור ממשטרת גאנה לפיו המבקש פנה לבקשת סיוע אולם נאמר לו שהמשטרה אינה מתערבת בסכסוך דתי; והשני, מסמך אשר לכאורה נכתב על-ידי כומר שהכיר את משפחת המבקש ואת המקרה.

תגובת המשיבה לערר כללה התייחסות למסמכים החדשים שהתבססה על חוות דעתה של גב' אגמון, ראש צוות ביחידת הטיפול במבקשי מקלט שניתנה ביום 29.11.2015, כפי שיפורט להלן (להלן: "חוות הדעת מיום 29.11.15", נספח "ד" לתוגבת המשיבה).

בנוסף, במסגרת תגובת המבקש לתגובת המשיבה בערר צורף מסמך חדש נוסף שהינו קטע מתוך העיתון המקומי אשר לכאורה עוסק ברדיפתו של המבקש (צורף בשנית כנספח "א" לתגובת המבקש לתגובת המדינה בבקשה למתן סעד זמני דנן).

בדיון שהתנהל בערר ביום 3.4.16 התייחס ב"כ המשיבה לקטע העיתון שצורף לתגובה. הוא ציין כי הוא תמה מדוע המסמך הוגש בשלב כה מאוחר, כשהעיכוב גרם לכך שהמסמך לא הועמד לבחינת הגורמים המקצועיים, הגם שהמסמך אינו מכיל מידע חדש (בעמ' 3 לפרוטוקול הדיון מיום 3.4.16 צורף כנספח "יא" לערעור).

פסק דינו של בית הדין לעררים