ס"ע 992-05-15

לפני בקשה לצירוף עריית ירושלים והאגודה לקידום החינוך כנתבעות בתיק. אסקור בקצרה את הרקע לדברים:

התובע הנו עובד זר אשר נשכר על ידי הנתבעת לסיוע לבנה הסובל ממגבלות שונות. התביעה הנה לשכר עבודה, אשר אין חולק כי לא שולם לתובע.

בכתב ההגנה המקורי טענה הנתבעת כי השכר אמור היה להיות משולם על ידי עריית ירושלים במסגרת תקציב לסיוע לילד נכה וכי את טענות התובע "יש להפנות לעריית ירושלים".

בתגובה שהוגשה ביום 5.1.16 טענה העירייה כי אין כל עילה כלפיה וכי הובהר לנתבעת במפורש כי אין אפשרות להעסיק את התובע במשיבה של סיוע במסגרת שליוב הילד בשעות הלימודים בבית הספר.

בשלב מסוים הצטרף לייצוג הנתבעת עו"ד עזריאל פרידנברג ולאחר דיון שהתקיים בפני כב' הרשמת קוקה, הוגש ביום 8.3.16 כתב הגנה מתוקן. גם בכתב הגנה זה אין התובעת כופרת בכך שהשכר לא שולם אולם היא מפרטת בנוגע לנהלים שונים הנוגעים להעברת תקציב הסיוע מן העירייה למוסד החינוכיים ועל אי עמידת העירייה והאגודה לקידום החינוך בחובות המנהליים המוטלים עליהן.

התובע הגיב לכתב ההגנה המתוקן וציין כי הועסק על ידי הנתבעת וביצע בין היתר גם טיפול בקטין וגם עבודות משק בית וכי הטענות הנוגעות לתקצוב מטעם העירייה והאגודה אינן נוגעות לו.

בדיון שנערך לפני ביום 4.7.16 הבהירו העיריה והאגודה כי המסגרת החוקית אינה מאפשרת להעסיר עובד זר בכלל ואת התובע בפרט, בתפקיד של סייע במערכת החינוך. עוד נטען כי הדבר היה ידוע היטב לנתבעת עוד בטרם גייסה את התובע והובהר לה. הנתבעת הכחישה חלקית טענות אלו. במסגרת הדיון עלתה לראשונה במפורש הדרישה לצרף כנתבעות להליך את העירייה ואת האגודה שהיא הבעלים של המוסד החינוכי- בטענה שהיו המעסיקות האמיתיות של התובע.

לאור זאת הוריתי לנתבעת להגיש טיעון כתוב ובו יפורט הבסיס המשפטי לטענה כי הערייה והאגודה היו מעסיקותיו של התובע. בעקבות הדברים הוגשה "הודעת הנתבעת" ובה ציינה כי העיריה העבירה תקצוב לאגודה בגין בנה של הנתבעת, תקצוב אשר הושב מאוחר יותר. עוד צוין כי עובדת האגודה היא שהדריכה את התובעת בשלבי ההליך וכן כי דו"חות שצורפו לכתב ההגנה מצביעים על אי סדרים בעירייה בנושאים אלו.

העירייה והאגודה הגישו תגובות והן מתנגדות לצירופן כנתבעות. האגדוה טוענת כי סייע חינוכי פועל רק במסגרת בית הספר ולא ניתן להעסיק בתפקיד עובד זר. נטען כי הנתבעת התקשרה ישירות עם התובע אשר מעולם לא היה עובד של האגודה ולא נשכר כסייע חינוכי חרף ידיעתה על המצב האמור. נטען כי טענות להסתמכות על תקצוב אינן מקימות עילה שהיא בסמכות בית דין זה. כן פורטו כלל מבחני הפסיקה הנוגעים להכרה בגורם כמעסיק ונטען שהם אינן חלים בענייננו.