ה"ת 573-05-16

ביום 2.11.2015 נעצר בעלה של המשיבה, מר יצחק וענונו, ורכושו ורכוש רעייתו - המשיבה כאן – נתפס מכח צווי בית משפט. במסגרת זו נתפס גם חשבון בנק של המשיבה בלבד, ובו 1,387,000 ₪.

בהתאם לחשדות כנגד מר וענונו, הנ"ל ניצל את קשריו בחברת נתיבי ישראל (נת"י) ושיחד עובדים על מנת לזכות במכרזים ולקבל פרוייקטים ועבודות מנת"י. חלק מהחוזים עם נת"י נחתמו עם חברה בשליטתו, וחלק אחר נחתמו עם חברה אחרת אשר בבעלות צדדים שלישיים, ואולם אותה חברה העבירה את הביצוע לחברה בשליטת מר וענונו תמורת עמלה שקיבלה אותה חברה.

יודגש כי המשיבה, רעייתו של מר וענונו כאמור, הינה מזכירת נת"י ועובדת בה מזה שנים רבות. המבקשת מייחסת לה מעורבות בעבירות שביצע בעלה.

בסמוך למועד תפיסת הרכוש, הגישה המשיבה בקשה להשבת תפוס. זו נידונה על ידי בית משפט זה (השופט מ' מזרחי) אשר קבע כי קשה לקבוע שהמשיבה היתה מודעת למלוא מעשיו של בעלה וכי אין לתפוס רכוש ממי שאין חשדות ישירים כנגדו.

עוד מצא בית המשפט כי למרבית מקורות הכסף המצוי בחשבון יש הסבר, פרט לסך של 100,000 ₪ שהועברו לחשבון ב – 3 העברות, ולפיכך קבע כי רק סך של 100,000 ₪ יישארו תפוסים (צ"א 48460-11-15).

המדינה לא השלימה עם ההחלטה ועררה עליה בפני בית המשפט המחוזי (עמ"י 48460-11-15). בהחלטה מיום 23.11.2015 קבע בית המשפט המחוזי (כב' השופטת מ' ברק – נבו) כי קיים בסיס לחשד לפיו המשיבה היתה מודעת לפחות באופן חלקי למעשים שבבסיס החשדות כנגד בעלה. יחד עם זאת הואיל והמקורות למרבית הכספים התפוסים מוסברים - הרי שייתפס סך של 200,000 ₪.

ביום 1.5.2016 הגישה המבקשת בקשה להארכת תוקף תפוסים בהתאם לסעיפים 35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)[נוסח חדש], התשכ"ט – 1969, וכן בהתאם לסעיפים 21 ו – 26 לחוק איסור הלבנת הון. המשיב בבקשה היה מר וענונו בלבד ואולם בגוף הבקשה נכללה עתירה להמשיך ולהחזיק בכספי המשיבה.

ביום 3.7.2016 מסר בית המשפט (כב' השופט א' שרון) את החלטתו בבקשה זו, בה התיר את המשך החזקת התפוסים - מזומנים ונכסים בשווי של כ – 2.4 מיליון ₪. בהתייחס לכספי המשיבה נקבע כי:

"באשר להמשך תפיסת סך 200,000 ₪ שהוקפאו מחשבון הרשום ע"ש אשת המשיב, גב' אילת עציון – אני מורה על המשך התפיסה עד החלטה אחרת. הצדדים יתאמו מועדים מוסכמים לדיון המשך וזה יתקיים במעמד הגב' אילת עציון."

נוכח האמור תיאמו הצדדים מועד לדיון בעניין זה.

בפי המשיבה מספר טענות. ראשית – לא הוגשה כלל בקשה להארכת מועד התפוס. הבקשה שהוגשה ביום 1.5.2016 מתייחסת לוענונו בלבד ולא למשיבה. שנית – אין כל הצדקה והמשיך והחזיק בתפוסים וזאת נוכח היעדר מעורבותה של המשיבה בענייני בעלה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה ולהורות על המשך ההחזקה בתפוסים.