בפ"מ 61-11-14 שער נ' מדינת ישראל

1. בפני בקשה לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה להורות על ביטולה של פסילה מנהלית בת 30 יום אשר הוטלה על המבקש ביום 1.11.14 בגין עבירה של נהיגה במהירות מופרזת, כאשר עפ"י הנטען נהג המבקש את רכבו במהירות של 177 קמ"ש במקום 110 קמ"ש בכביש מספר 6.

2.         המבקש טוען, באמצעות בא כוחו, כי קיימים כשלים בראיות וכי מי שהפעיל את מכשיר האכיפה לא עשה זאת על פי החוק והפסיקה ולא ציין את מצב התנועה בשולי הכביש ולצורך כך הציג המבקש לבית המשפט תצלומים שלטענתו צולמו במקום ביצוע העבירה וטען שלמעשה נעקף על ידי רכב אחר.

3.עוד הציג ב"כ המבקש בפני בית המשפט את נתוני הרכב בו נהג המבקש ולטענתו, הרכב, בתנאים אופטימליים על פי הגדרת היצרן, לא יעבור מהירות של 185 קמ"ש וכן כי מדובר ברכב חדש הנע בכביש כשבוע ימים. עוד טען כי עברו של המבקש אינו מכביד בנסיבות העניין וכי בשל אופי עבודתו הוא נוהג שעות ארוכות בכבישי הארץ וזקוק לרישיונו לצורכי פרנסתו והמשך נהיגתו אינו מהווה סכנה לציבור המשתמשים בדרך.

4.המבקש עצמו טען בפני כי נהג במהירות שנעה בין 126-130 קמ"ש לערך וציין כי הוא יודע זאת מאחר ו"נוהג כל הזמן בכביש הזה ומעולם לא עברתי עבירת מהירות זו".

5.         ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה וציינה כי קיימות ראיות לכאורה, כאשר צוין כי הרכב נקלט כשהוא בודד לחלוטין והשוטר מפעיל מכשיר האכיפה התייחס לשיטתה לכל פרטי דו"ח המפעיל כמתחייב מהפעלת מכשיר זה.

לעניין המסוכנות טענה כי המבקש נוהג משנת 2001 ולחובתו 19 הרשעות קודמות לרבות בעבירות מהירות.

6.לאחר עיון בדו"ח התנועה על כל חלקיו ובזיכרון הדברים להפעלת מכשיר הדבורה, בית המשפט סבור כי קיימות בשלב זה ראיות לכאורה לביצוע העבירה על ידי המבקש וזאת בשים לב לעובדה שעסקינן במדידה שבוצעה ע"י מפעיל מוסמך, לאחר שכל הבדיקות במכשיר בתחילת המשמרת ובסיומה התבצעו על ידו, ותוך שהשוטר מקפיד לציין את היותו של הרכב רכב בודד בכיוון נסיעתו, כולל בשוליים. בנוסף, השוטר מציין כי נשמר קשר עין רצוף מרגע הנעילה והמדידה ועד עצירתו.

בכל האמור יש כדי להוות ראיות לכאורה לחובת המבקש כי ביצע את המיוחס לו, ואין בטענות בא כוחו כדי לפגוע בעוצמתן של ראיות אלה.

7.בבואו לדון בבקשה מעין זו, אמור בית המשפט לבדוק האם יש בהמשך נהיגתו של המבקש משום פגיעה וסיכון לשלום הציבור, בדיקה המסתמכת הן על עברו התעבורתי של המבקש והן על נסיבות ביצוע העבירה הספציפית, לרבות המהירות והחריגה מהמותר.

8.באשר למסוכנות, המבקש נוהג משנת 2001 ולחובתו 19 הרשעות קודמות, 3 מהן עניינן עבירת מהירות כאשר ההרשעה האחרונה היא משנת 2012. אין בעובדה ששתיים מתוך עבירות המהירות הינן בגדר ברירת קנס כדי לאיין בנסיבות תיק זה את מסוכנותו של המשיב.

9.במקרה זה הן החריגה מהמהירות המותרת, חריגה של 57 קמ"ש, ובעיקר המהירות הגבוהה עד מאוד בה נהג המשיב על פי הנטען , 177 קמ"ש, כדי להעיד על המסוכנות. אין חולק שבמהירות גבוהה זו אובדן שליטה ברכב או כל ארוע חריג אחר במהלך הנהיגה יכול להביא לתוצאות קטלניות.

10.גם אם לצורך העניין אני מקבלת את טענת ב"כ המבקש כי הרכב החדש בו נהג המבקש מוגבל למהירות של 185 היא אינה מחזקת את הטענה כאילו המבקש לא נהג במהירות המיוחסת לו שכן המהירות המיוחסת לו קטנה מהמהירות האמורה.

11. בנסיבות אלה, החריגה הגבוהה מאוד מהמהירות המותרת, גם אם לא מדובר בעבירה שכיחה אצל הנאשם, יש בה כדי להעיד ביחד עם העבר התעבורתי על מסוכנותו.

12.         בשים לב למכלול הנסיבות בתיק זה ולאחר ששקלתי את כל טיעוני המבקש כפי שעלו בבקשה ובדיון בפני ונוכח המהירות הגבוהה מאוד שמיוחסת למבקש, נכון לטעמי להשאיר את הפסילה על כנה, שכן בנסיבות מקרה זה נשמר מימד המידתיות והאיזון הראויים.

13.העולה מכל הנ"ל שהבקשה נדחית.

14.        מודעת זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה.