עמ"נ 18500-08-16 מדינת ישראל נ' ברהני(עציר)

לפניי ערעור שהוגש על החלטת בית הדין לביקורת משמורת של שוהים בלתי חוקיים (להלן: "בית הדין"), מיום 3.8.2016, על פיה שוחרר המשיב ממשמורת, בתנאים הכוללים התייצבות במרפאה לבריאות הנפש הסמוכה למקום מגוריו (להלן: "ההחלטה").

1. המערערת טוענת כי ההחלטה התקבלה שלא בהתאם להוראות חוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952 (להלן: "החוק") ומבלי שנשקלו כראוי שיקולים הקשורים למסוכנותו של המשיב.

   לטענת המערערת, בהיות המשיב שוהה בלתי חוקי, מתחייבת על פי הוראת סעיף 13א(ב) לחוק החזקתו במשמורת, אלא אם ישוחרר.

   שחרור כאמור מתאפשר, על פי הוראת סעיף 13ו(א) לחוק רק בהתקיים אחד מתנאיו, אשר בענייננו לא התקיימו במשיב.

   אף אם נניח כי התקיימו בו תנאי שהיה ממושכת, על פי סעיף 13ו(א)(4), הגם שטרם חלפו 60 יום מאז החזקתו במשמורת, אז נוכח המסוכנות שיש לצפות לה מהמשיב, אין להורות על שחרורו, וזאת בהתחשב בסייגים לשחרור, המפורטים בסעיף 13ו(ב)(2) לחוק, שכן יש בשחרורו בכדי לסכן את שלום הציבור. מסוכנותו הנטענת נלמדת, לטענת המערערת מהרשעתו בעבירת מין חמורה, בגינה רצה ארבע שנות מאסר, מכך שיש אינדיקציה לכך שלא הפנים את משמעות העבירה וממצבו הנפשי, בהיותו חולה נפש אשר בעת מאסרו אף אושפז לפרק זמן בכפייה בגין התקף פסיכוטי.

    

2. המשיב, אזרח אריתראה, שוהה בישראל ללא אשרה.

    

   המשיב הסתנן לישראל בשנת 2010, והוצאו בעניינו צווי משמורת והרחקה. אלא, שבהיותו נתין אריתראה, אשר כיתר נתיניה השוהים בישראל נהנה מהגנה קולקטיבית המונעת השבתו לאריתראה, לא ניתן לגרשו, ועל כן שוחרר ממשמורת במרץ 2010 וקיבל רשיון זמני לישיבה וביקור בישראל.

    

   בשנת 2012 עבר המשיב עבירת מין, אשר בעטיה הועמד לדין בגין עבירות של מעשה מגונה בכח ותקיפה הגורמת חבלה ממשית, הורשע וריצה עונש מאסר בן 48 חודש, ממנו שוחרר ביום 19 יוני 2016. בגזר הדין אשר ניתן בעניינו קבע המותב שגזר את דינו, בין היתר כך:

   "כשלעצמי סבורני כי בנתונים הללו כפי שעולים מאסופת המכתבים אשר הציגה ההגנה יש דווקא ללמד מסוכנות יתרה מצידו של הנאשם. ע"פ אותם מסמכים, הנאשם מצוי בסכנה אובדנית, נמצא במצב נפשי ירוד, תגובותיו מאופיינות כחרדתיות על רקע הפרעות אישיות ממנה הוא סובל, הוא אינו משתף פעולה עם גורמים טיפוליים ואינו נוטל טיפול תרופתי, מגלה התנהגות תוקפנית הן כלפי סביבתו והן כלפי עצמו ולאורך השנים עושה שימוש לרעה באלכוהול. מכלול הנתונים הללו מצביעים, להבנתי, על מסוכנות גבוהה הנשקפת מפני הנאשם כמו גם על העדר אופק טיפולי כלשהו בענייננו" .