עמ"נ 27891-07-16 פול נ' משרד הפנים ואח'

1.ערעור על החלטת בית-הדין לביקורת משמורת בגבעון (כב' הדיין דביר פלג) מיום 12.7.16 אשר דחה את בקשת המערער לשחררו ממשמורת.

בדיון שהתקיים לפניי ביום 20.7.16 הודעתי כי הערעור מתקבל והוריתי על שחרורו של המערער לאלתר ממשמורת. להלן נימוקיי להחלטה זו.

רקע

2.המערער, נתין סודן, הסתנן לישראל ביום 17.11.10 דרך גבול ישראל-מצרים בקבוצה של 49 מסתננים סודנים ואחד מגאנה. עם כניסתו לישראל, נערך לו שימוע והוצאו כנגדו צווי הרחקה ומשמורת. המערער שוחרר ממשמורת, ומאז קיבל אשרה שהתחדשה מעת לעת – החל מיום 19.12.10 ועד ליום 7.8.14.

3.לטענת ב"כ המשיב, המשיב יליד 1992 לפי הצהרתו.

על-פי הנטען בכתב-הערעור, המערער כיום בן 19, הגיע לישראל כקטין לא מלווה בן 14, למד במשך שנה וחצי בכפר נוער במימון משרד הרווחה, ובשנתיים האחרונות לומד בתוכנית לימודים להנדסאים במימון משרד החינוך בכפר הירוק וטרם השלים את בחינותיו (ראו נספחים ב' ו – ג' לכתב-הערעור).

4.ביום 7.7.16 עוכב המערער על-ידי צוות אכיפה, והציג תעודת סטודנט ותעודת קופת חולים. לאחר בירור עלה, כי המערער לא חידש רישיונו מאז 7.8.14, והוא הועבר לשימוע בפני ממונה ביקורת הגבולות [להלן גם: "הממונה" או "ממונה"].

5.במהלך השימוע, נשאל המערער האם הוא מיוצג, והוא ענה בשלילה. מסר, כי הוא פליט מדרפור (אם כי לא הגיש בקשה למקלט מדיני), ומאז שסיים תיכון "ימין אורד" הוא לומד במכללה הטכנולוגית בכפר-הירוק וכי יש לו משפחה מאמצת במושב כמהין. מגוף השימוע עולה, כי לא פעל לחידוש רישיונו, שכן הוא חשש לגשת למשרד הפנים שמא יישלח למתקן "חולות". עם זאת, מסר, כי ניגש למשרד הפנים במהלך שנת 2015 עם תעודת הסטודנט שלו, ביקש מהם "ויזה", אך לא זכה לסיוע. לשאלת הממונה השיב, כי הוא מודע לכך שקיימת עליו אחריות אישית להסדיר את מעמדו, אך אינו יודע מה לעשות.

6.בתום השימוע ניתנה החלטת הממונה, שזו לשונה (לרבות הטעויות, במקור):

"מאחר והנ"ל הפר את תנאי סעיף 32כ(ג) ולא התייצב לחידוש רשיונו מזה 1 שנה ו 11 חודשים, על פי החוק למניעת הסתננות על הנ"ל לקבל כ90 יום במשמורת בהתאם לסעיף 32כ(ג).

לפנים משורת הדין, ולאחר התייעצות עם שי נחום ממונה חקירות זרים וחנן ראס ממונה אכיפה מרחב מרכז, הנ"ל אינו חידש אשרתו מתוך תום לב ומשום הסתמכותו על הפנימיה בה הוא לומד אשר על פי דבריו הם היו אמורים לדאוג לאשרתו אינני משית עליו את התקופה המירבית שהיא כאמור 90 יום.

אך משום וחלה על הנתין אחריות אישית על מנת להסדיר מעמדו בישראל הנני מורה על העברתו למשמורת למשך 30 יום.

לטענתו הוא פעל מספר פעמים על מנת להסדיר מעמדו אך נתקל שוב ושוב בסירוב משום תעודת הסטודנט שברשותו.