א' נ' תקווה - מרכז הכוונה וסיוע לזכויות בע"מ

1.ביום 3/6/15 נחתם הסכם בין התובע לבין הנתבעת לפיו התובע שכר את שירותיה של הנתבעת לסייע לו בהגשת תביעות הקשורות במימוש זכויות המגיעות לו עקב מצבו הבריאותי מביטוח לאומי ו/או רשויות המס ו/או חברות ביטוח ועוד (להלן: "ההסכם").

העתק של ההסכם צורף לכתב ההגנה וסומן כנספח א'.

2.בהתאם להוראת סעיף 3.1 של ההסכם, התובע התחייב לשלם לנתבעת סך 3,300 ₪ (כולל מע"מ) עבור פתיחת תיק והזמנת מסמכים רלוונטיים לצורך בדיקת הזכאות.

צויין באותו סעיף כי הסכום הנ"ל לא יוחזר לתובע, שכן הוא מהווה דמי ביטול מוסכמים, גם במידה ומכל סיבה שהיא, בכל מועד לאחר חתימת ההסכם, התובע יחזור בו מהסכמתו למסור לטיפול הנתבעת את הבדיקה בדבר זכאותו.

3.באותו מועד, התובע אף חתם על טופס ויתור על סודיות ומתן הרשאה, ו/או יפוי כח לטובת הנתבעת (נספח 2 של כתב ההגנה).

4.בהתאם להוראות ההסכם, התובע מסר לנתבעת 12 שיקים דחויים ע"ס 275 ₪ כל אחד, 3 שיקים ראשונים ע"ס כולל 825 ₪ נפרעו ויתר השיקים בוטלו.

5.בהתאם להוראות ההסכם, התובע התחייב לשלם לנתבעת סכומים נוספים בגין הקצבה שתוענק לו.

6.התובע הגיש תביעה קטנה זו וביקש לחייב את הנתבעת להשיב לו סך 825 ₪ בגין 3 השיקים הראשונים מתוך 12 השיקים שנמסרו לנתבעת, אשר הוצגו לפרעון ונפרעו.

7.התובע טען בתביעתו כי לימים התברר לו "שהכל רמאות" והחליט לבטל את יתר השיקים שטרם נפרעו והוא מבקש תמורת השיקים שנפרעו.

8.התובע לא פרט את מעשה הרמאות הנטען, ובעדותו בפני ביהמ"ש, טען שהוא השתכנע לחתום על ההסכם מאחר והוא היה תחת תרופות, וכי הובטח לו ע"י הנתבעת שתשלח עורך דין מטעמה להיות נוכח בוועדות הרפואיות ולא היה.