פש"ר 42940-04-16 ז' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

1.לפני בקשת המבקשת לקציבת מזונות שלושת ילדיהם הקטינים שלה ושל המשיב 1 (להלן: "החייב"), , וזאת ע"פ סע' 128(א) לפקודת פשיטת הרגל.

2.לחייב ניתן צו כינוס על נכסיו ביום 22.6.16

3.ביום 3.5.16 ניתן פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בו נדרש החייב לשלם סך של4,550 ₪ למזונות ילדיו, לפי 3,550 ₪ מזונות ו-1,000 ₪ בגין מדור.

4.לטענת המבקשת היא אינה עובדת עקב מצב רפואי, ומתקיימת מקצבות וסיוע בדיור.

המבקשת הגישה בקשתה לקציבת מזונות ביום 20.7.2016 ובה היא מבקשת להעמיד את סכום המזונות שייקצב על הסך שנקבע בבית המשפט לענייני משפחה שאף הוא נמוך מהחיוב המקובל בפסיקה.

5.החייב טען כי אין בידו לשלם את הסכומים המבוקשים, ואין מקום להורות לו לעשות כן. לשיטתו יש להעמיד את שיעור המזונות על סך כולל של 3,500 ₪ וזאת בהינתן היקף הכנסותיו וחובותיו כלפי הנושים.

6.המנהל המיוחד העלה סימני שאלה לעניין הנתונים שפורטו על ידי המבקשת, התייחס ליכולותיו של החייב, ומצא להמליץ כי שיעור המזונות יועמד על סך של 3,900 ₪, דהיינו 1,300 ₪ ביחס לכל אחד מהקטינים.

היום הוגשה לעיוני תשובת המבקשת ובמסגרתה טענה כי היקפי הכנסותיה קטנים ממילא ולא ברור עד מתי יימשכו. המבקשת הוסיפה וטענה כי מדובר בסכומים על הצד הנמוך אשר אף אינם מספיקים למחייתם.

7. סע' 128 (א) לפקודת פשיטת הרגל קובע:

"לפי בקשתו של אדם שמגיעים לו מפושט הרגל על פי פסק דין מזונות שזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, רשאי בית המשפט להקציב לאותו אדם מזמן לזמן מתוך נכסי פושט הרגל או מתוך הכנסותיו סכומי כסף שימצא לנכון."