ת"ק 61677-05-16 ג' נ' מטרודן באר שבע בע"מ

לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן ביום 23/6/16 במעמד צד אחד לפיו, נמחקה תביעתו של התובע בשל חוסר מעש, לאחר שהתובע מסר כתובת שגויה למסירת כתבי בי דין.

כבר באותו היום, הגיש התובע בקשה לביטול פסק הדין המורה על מחיקת התביעה. לטענת התובע, הינו אדם נכה, הנוטל תרופות ומשום כך, טעה לחשוב שהדיון שנקבע ליום 23/6/16 היה אמור להתקיים בשעה 12:00 והוא אכן הגיע לבית המשפט בשעה 11:45. כמו כן, ביקש התובע כי תינתן לו הזדמנות להשמיע טענותיו.

הבקשה הועברה לתגובת הנתבעת אשר התנגדה לבקשה וטענה כי מן הצדק להיעתר לבקשתה לדחיית הבקשה למחיקת פסק הדין. הנתבעת לא פירטה בתגובתה את נימוקי הבקשה ואף לא צורף לה תצהיר.

בבוא בית המשפט לדון בבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עליו לבחון האם יש מקום לבטלו מחובת הצדק או מכוח שיקול אחר ששוקל בית המשפט. לשם בחינת שיקולי הצדק, יש לעמוד על טעמי אי - ההתייצבות לצד סיכויי הצלחת המבקש להוכיח עמדתו בבית המשפט, ובנוסף, יש לעמוד על תום ליבו של המבקש. לנגד זאת, יש להעמיד את אינטרס ההסתמכות של הצד שכנגד, ועל כן שומה על מבקש ביטול פסק הדין להגיש בקשתו במועד הקבוע בתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז – 1976 [להלן: "התקנות"], דהיינו בתוך 7 ימים ממועד שנודע לו על פסק הדין.

עיון במסמכים המצויים בתיק בית המשפט, מעלה כי בקשת התובע לביטול פסק הדין הוגשה באותו יום שבו הוא ניתן, ויש במועד זה כדי לחזק טענתו של התובע כי טעה לחשוב שהדיון מתקיים בשעה מאוחרת יותר ולפיכך, לא התייצב לדיון.

לאור כך שהתובע עמד בהוראותיהן של התקנות והגיש את בקשתו לביטול פסק הדין כבר באותו יום שבו הוא ניתן, בשל הבלבול שחל באשר לשעת הדיון ולאחר ששקלתי את האינטרסים השונים של הצדדים, אני סבורה שיש לאפשר לתובע להוכיח את טענותיו בבית המשפט ולאפשר לו את יומו, תוך חיובו בתשלום הוצאות הנתבעת ולפנים משורת הדין בסך של 200 ₪ בלבד. נוכח זאת, על התובע להפקיד את ההוצאות שפסקתי לעיל לטובת הנתבעת בקופת בית המשפט וזאת בתוך 20 יום.