בפ"מ 612-08-16 אבו עאיש נ' מדינת ישראל

1.בפני בקשה להורות על ביטולה של פסילה מנהלית לפי סעיף 48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] למשך 30 יום, אשר הוטלה על המבקש ביום 18.7.16.

2.על פי ההזמנה לדין וכתב אישום (הדו"ח) ביום 14.7.16 שעה 19:30 או בסמוך לכך, נהג המבקש ברכב פרטי תוצרת מזדה מ"ר 70-662-71 בכביש 505 בק"מ 56, במהירות של 140 קמ"ש, כאשר המהירות המותרת בכביש זה היא 80 קמ"ש, דהיינו, 60 קמ"ש מעל המהירות המותרת.

קצין משטרה פסל את רישיון הנהיגה של המבקש לתקופה של 30 יום ועתה עותר בפני המבקש לבטל את החלטת קצין המשטרה.

3.המבקש מנמק את בקשתו בכך, שנפל פגם בהליך השימוע, פגם אשר יורד לשרשו של ההליך, שכן המבקש זומן לשימוע בחלוף יותר מ- 3 ימים ממועד העבירה וזאת בניגוד לסעיף 47(ג)(1) לפקודת התעבורה. עוד טוען המבקש כי השוטר לא מציין בנסיבות הדו"ח את המהירות המותרת במקום, ובנוסף, מציין הוא את עברו של המבקש אשר נוהג משנת 1995, ואין לחובתו ולו הרשעה אחת בגין עבירת מהירות. ב"כ המבקש סבור כי לאור הפגם בשימוע הרי שצו הפסילה בטל מעיקרו ולפיכך יש להשיב למבקש את הרשיון לאלתר.

4.ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה הן בגין מסוכנותה של העבירה והן בגין עברו התעבורתי המכביד של המבקש. לטענת ב"כ המשיבה קיימות ראיות לכאורה בתיק.

5.תיק החקירה הועבר לעיוני. מעיון בתיק החקירה עולה כי יש ראיות לכאורה לביצוע העבירה - ראיות בדמות דו"ח הזמנה לדין, זכ"ד להפעלת מכשיר ה"דבורה", ממנו עולה כי השוטר ביצע את הבדיקות הנדרשות בתחילת ובתום המשמרת וכן כי המבקש נמדד במהירות של 145 קמ"ש, כאשר רכב השיטור היה במהירות של 81 קמ"ש, כאשר בדו"ח נרשמה מהירות של 140 קמ"ש. עוד עולה מחומר הראיות, כי המבקש מסר גרסה לשוטר בעת רישום הדו"ח ואמר "אני רוצה להגיע למעבר נהר הירדן שנסגר בשעה 20:30". תגובה זו יכולה ללמד על ראשית הודיה.

בבש"פ 2177/98 ארנביב נ. מ"י נקבע בהקשר זה כי בשלב מקדמי זה, בו טרם גובשה החלטת התביעה אם להגיש כתב אישום, יש צורך בראיות לכאורה ברמה נמוכה יותר מהראיות הנדרשות לצורך הגשת כתב אישום.

6.המהירות המוגברת בה נסע המבקש אכן מסכנת לא רק אותו, אלא גם משתמשים אחרים בדרך. על כן צדק קצין המשטרה כאשר ראה בנהיגת המבקש במהירות זו כנהיגה המסכנת את ציבור המשתמשים בדרך.

7.אציין , כי המבקש נוהג משנת 1995 ולחובתו 24 הרשעות בתחום התעבורה מהן אי ציות לתמרור עצור, אי ציות לרמזור אדום, 6 עבירות של שימוש בטלפון, ועוד.

צודק ב"כ המשיב כי מדובר בעבירת מהירות ראשונה, ואולם לא ניתן להתעלם מהעובדה כי מדובר בחריגה של 60 קמ"ש מעל המותר בדרך בין עירונית, שזוהי חריגה גבוהה ביותר.