פש"ר 6543-03-14 מ' נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח'

בפניי בקשת המבקשת לאשר הסדר נושים (בקשה 38) ובקשת החייב למכור את בדירת המגורים המשותפת לצדדים (בקשה 36) (להלן תכונה דירת המגורים המשותפת: "הדירה").

ביום 8/3/14 ניתן צו לכינוס נכסי החייב, לבקשתו, וביום 2/7/15 הוכרז החייב כפושט רגל.

המבקשת מבקשת לאפשר לה להגיע להסדר עם כל נושי החייב, כך שלא יהיה צורך למכור דירת מגורים שמחצית הזכויות מוקנות לה והמחצית השנייה לחייב (בקשה 38).

החייב לעומת זאת, מבקש להורות על מכירת הדירה (בקשה 35).

רקע

עיון בדו"ח המסכם אשר הוגש על ידי בעל התפקיד (להלן: "הדו"ח המסכם") מלמד כי: החייב יליד 1966; גרוש; אב לחמישה, מהם 3 קטינים; מתגורר בדירה, ביחד עם המבקשת והקטינים; משלם 500 ₪ לחודש; החייב אינו נושא בהחזר תשלומי המשכנתא וגרושתו (המבקשת) משלמת כ- 2,500 ₪ לחודש; החייב מועסק כשליח במשרה חלקית ומשתכר כ- 4,300 ₪; נקצבו מזונות למבקשת בסך 1,000 ₪; בבקשתו לפשיטת רגל, הצהיר החייב כי חובותיו מסתכמים בכ- 1,029,000 ₪; הוגשו 8 תביעות חוב בסכום של כ- 1,192,000 ₪, מתוכם כ- 281,000 ₪ בדין קדימה; אושרו למבקשת תביעות חוב בדין רגיל בסכום של כ- 432,000 ₪ וקיימת תביעת חוב נוספת של המבקשת בסך של כ- 176,000 ₪, אשר טרם הוכרעה; לחייב מחצית הזכויות בדירה, ששוויה להערכת בעל התפקיד היא כ- 1,300,000 ₪; הצטבר בקופה סכום של כ- 47,000 ₪; המבקשת הגישה תביעת חוב בגין חוב מזונות, בסכום של 272,886 ₪ (להלן: "חוב המזונות"), אשר נדחתה.

המנהל המיוחד הציע תכנית פירעון על פיה יעשיר החייב את הקופה בסכום של 28,500 ₪, גרושת החייב תפדה את זכויותיו בדירה בסכום של 200,000 ₪ ובסה"כ תעמוד הקופה על סכום של כ- 276,000 ₪ (להלן: "תכנית הפירעון"). על פי חישוב שערך המנהל המיוחד, אם יעמוד החייב בתכנית הפירעון, יזכו הנושים בדיבידנד בשיעור 100% מתביעות החוב שאושרו בדין קדימה ו- 42% מתביעות החוב שאושרו בדין רגיל.

הצעת המבקשת תוך התייחסות להחלטתי מיום 19/4/16

בהחלטתי מיום 19/4/16 קבעתי כי על המבקשת להשלים את בקשתה. ביום 2/5/16 השלימה המבקשת את תשובתה (בבקשה 38) כדלקמן:

א.[בהחלטתי נקבע: המבקשת תאשר במפורש כי לאחר תשלום סכום ההסדר המוצע על ידה, באישור הנושים (בנק לאומי, עיריית אשדוד והמוסד לביטוח לאומי) , יסכימו הנושים למתן הפטר לחייב (כולל המוסד לביטוח לאומי)].

המבקשת הודיעה שהיא מוכנה לשלם את מלוא תביעות החוב של החייב, לכל הגורמים שתביעות החוב שלהם אושרו, כך שהחייב יוכל לקבל הפטר מחובות אלה.

ב.[בהחלטתי נקבע: המבקשת תתייחס לחוב מזונות העבר- סכום תביעת החוב שאושר לה והאם במסגרת ההסדר המוצע היא מוכנה למתן הפטר לחייב גם לגבי חוב מזונות העבר. היה וחלק מתביעת החוב לא אושרה- יצוין הסכום שלא אושר, בנפרד].

המבקשת הודיעה כי היא הגישה תביעת חוב מזונות בדין קדימה אשר נדחתה ובגין הדחייה הוגש ערעור, בסכום של 272,886 ₪ (חוב המזונות); בנוסף הוגשה תביעת חוב בסכום של 607,726 ₪, אשר אושרה בסך 431,953 ₪. המבקשת הודיעה שהיא מוכנה לוותר על כל הסכומים הנ"ל, לשם קבלת מלוא הזכויות בדירה.

ג.[בהחלטתי נקבע: המבקשת תפרט אם בכפוף לכיסוי חובות החייב כאמור לעיל, היא מבקשת שמלוא זכויותיו של החייב בדירה יועברו על שמה. אם כן- תפרט המבקשת את שווי הדירה (תוך פירוט הבסיס להערכת השווי- שומה, אתר רשות המסים וכו'), סכום המשכנתא החלה על הדירה (תוך פירוט אם היא מתחייבת לקחת על עצמה את יתרת המשכנתא), והסבר מדוע הסכומים שתשלם על חשבון חובות החייב ואלה שתוותר עליהם, מהווים תמורה הולמת עבור זכויות החייב בדירה].

המבקשת הודיעה, כאמור, שהיא דורשת שמלוא הזכויות בדירה יועברו על שמה.

לטענת המבקשת, על פי שומה שצורפה להתנגדותה לדו"ח המסכם מטעם המנהל המיוחד והתנגדותה להכרזת החייב כפושט רגל, שווי הדירה כ- 1,150,000 ₪ וקיימת יתרה לסילוק משכנתא בסך של כ- 154,000 ₪.

לכן, לטענת המבקשת, ויתורה על סכום חובות החייב כלפיה בסכום של 880,612 ₪, בתוספת הסכמתה לשלם סכום של 79,308 ₪, מהווים תמורה הולמת עבור שווי חלקו של החייב בדירה. מוסיפה המבקשת וטוענת שבקופה מצוי סך של 53,054 ₪ אשר אמור לשמש כדיור חלופי עבור החייב.

לסיכום מבקשת המבקשת: (1) שההפטר לחייב יאושר בכפוף לקבלת גט כדין והעברת מלוא זכויות החייב בדירה על שמה; ו- (2) שהחייב יסיר את בעלותו מרכב מספר 9791036, הרשום על שם בנם המשותף, המשמש כרכב נכה.

תגובות הבנק הממשכן את הדירה, החייב והנאמן